חיים ומוות

photo_rav_gh70_261.jpg

שאלתה של ב' מאזור השרון: יש לי בעיה גדולה עם משפחתי וחבריי, איני אוהבת לבקר בבית העלמין שם קבורים יקיריי. כאשר אני נאלצת לבקר מידי פעם ורואה איך מדברים עם המצבה, איני מרגישה בטוב. אני חושבת שאין שם אף אחד ולא ברור לי עם מי הם מדברים. אפילו ביקשתי שכאשר אלך לעולמי, לא יבואו לבקר את קברי. הרי הגוף נאכל על ידי התולעים והנשמה עולה למעלה.
שאלתי היא מה המשמעות של הביקור בבתי העלמין? האם זה נעשה לטובת המתים או החיים? האם החשיבה שלי היא נכונה? מה עליי לעשות ואיך אני צריכה להתנהג?

תשובה: בעל הסולם אמר שבכלל לא איכפת לו איפה יקברו את שק עצמותיו, אותו הדבר שמעתי גם מהמורה שלי, וכך גם אני חושב.
המנהגים בעולם שלנו נובעים מהסתר הבורא, וגילויו ישנה את כל חיינו. בינתיים אנחנו מקיימים את המנהגים שהמצאנו. האנושות עדיין נמצאת בתפיסה הקדמונית שלה. אנחנו תופסים את המציאות דרך הגוף הגשמי שלנו, וכך נותנים לו כמובן חשיבות. כאשר אני תופס חיה, הורג ואוכל אותה, אני מתנהג כמו כל בעלי החיים, אז למה אני מתייחס אחרת לגוף הגשמי שלי?

בוקר אור – תוכנית טלוויזיה בנושא גלגולי נשמות

פוסטים קודמים בנושא:
גלגול נשמות וזיכרון מגלגולים קודמים
על קברי צדיקים
קבלה ובריאות

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/ue7nv

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest