חיים בחוב

העולם נמצא באשליה רצינית. כמובן, שהעולם אינו גלובלי, כי החברה האנושית אינה אינטגרלית. היא מפורדת לגמרי ואילו הטבע מראה לנו דרך הקשר בין חלקיו ובלחץ שלו עלינו עד כמה הכול בו מקושר, אינטגרלי ופועל לפי חוקים כלליים.

האנשים הם היחידים המפרים את ההרמוניה האדירה הזו, ולכן מתרחשת התדרדרות כה גדולה. אנחנו מזהמים ומרוקנים את כדור הארץ, לא מעוניינים להתקדם יחד עם הטבע ונעשים הפוכים לו יותר ויותר. זאת דווקא הבעיה הגדולה ביותר של האנושות.

אנחנו עוד נמשיך להתקיים איכשהו, עד שלא נגיע לנקודת ההיפוך שבה הכדור הארץ כאילו יתהפך.

בעבר, אף אחד לא היה מעוניין לדבר על כך, לאחר מכן החלו להרשות לכתוב, אף על פי שגם היום רבים מעדיפים לעקוף את הנושא הזה ולהעמיד פנים ששום דבר לא קורה.

אף על פי כן, האנושות מרגישה שאינה מסוגלת לרסן ולהתאים את עצמה לטבע וגם לא לשנות את הטבע ולהתאים אותו לעצמה. יוצא שאנחנו משמידים את הכול בביתנו הקט.

כך זה לא יכול להימשך. לפי הידיעות המתקבלות ממדענים, עברנו את הנקודה שבה אנחנו מנצלים את כמות המשאבים השנתית תוך חצי שנה. אנחנו חיים בחוב.

שאלה: אולם, יחד עם זאת, מחצית מכמות המזון שמיוצר על פני כדור הארץ נזרקת, כאשר יותר ממיליארד אנשים סובלים מחוסר מזון ורעב.

תשובתי: אין צורך שנייצר יותר מזון. יש לנו הכול, כך שלאף אחד לא יחסר דבר. הבעיה היחידה שלנו היא, שעלינו לשנות לחלוטין את האופן שבו הציוויליזציה שלנו רואה את עצמה.

על האנושות לארגן את בני האדם לקהילות וארגונים סוציאליים נכונים הנחוצים בכדי לחלק את אותם 50% מכמות המזון והעודפים הנוספים שכיום נזרקים בקרב האוכלוסייה.

אנשים צריכים לעבור שינויים מנטאליים, שכתוצאה מהם הם יפסיקו לבזבז כסף על מזון שאינם אוכלים. יש לשנות את הגישה לעניין הזה מהשורש. האדם צריך לדעת שהכול מובטח לו. הרי איך אנשים חיים היום באירופה? האם ישנם שם רעבים באמת? – לא.

בחברה המודרנית יש להעביר לאנשים פעילות חינוכית וסוציאלית רבה. העיקר להעסיק את אוכלוסיית המדינות המוצלחות שיכלכלו את המדינות הנחשלות. יש לנו את כל המשאבים לכך. לא צריך לייצר שום דבר נוסף! רק לחלק הכול בצורה נכונה לפי העיקרון האירופאי – לתת לכל אחד את מה שנחוץ לו. בואו נעשה כך שלא יישארו רעבים בעולם, אז נראה שלכל אחד תהיה עבודה בחלוקה ולכל אחד יהיה מה לעשות.

יתר על כן, יש לארגן אוניברסיטאות בינלאומיות, עולמיות, לאומיות וממלכתיות. האדם יהיה חייב לעבוד בכדי לקבל מנה יומית. העבודה שלו תהיה בלימוד השיטה האינטגרלית במוסדות החינוך לפי מקום המגורים שבהם הוא יצטרך להיות מהבוקר עד הערב. יהיה עליו לעבור מבחנים ולגדול.

כתוצאה מכך, הוא יהפוך לאדם שמבין מדוע העולם בנוי כפי שבנוי, איך לבנות קשר נכון עם האחרים ואיך להתייחס נכון לטבע. הוא יתחיל להרגיש איך הוא מתעלה בקשר עם האחרים, מרגיש חום ותמיכה. אני סבור שזה אפשרי, ויתר על כן, הכרחי!

מתוך התוכנית "משבר גלובלי" 15.09.2013

ידיעות קודמות בנושא:
האינדיבידואליות של העולם והגלובליות של האגו
התקווה לגלובליזציה של שוק העבודה לא התממשה
אבטלה או עבודה בתיקון העולם?

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/JxkbI

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest