קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אתה הסברת, שעל ידי חיבור של שניים נולד משהו שלישי, חדש לגמרי, ואותם השניים נעלמים. אבל למה בעולם שלנו זה לא כך: אבא ואימא מתחברים ומולידים ילד, אבל יחד עם זה ממשיכים לחיות?
תשובתי: חיבור, זה לא קשר בין הגופים הגשמיים, אלא דבקות בין הרצונות. הגופים הגשמיים אינם מתחברים, כי אפשר לקחת ביציות מאבא ומאימא ולעשות ילד במבחנה.
אבל זה לא נקרא חיבור, החיבור מתרחש ברצונות. כל אחד מעבד את הרצון שלו, ואז משני הרצונות המנוגדים נולד השלישי, הכולל בתוכו את שניהם.
חיבור, זה קיום משותף של שניהם בדרגה עליונה. ויתור וביטול עצמי בתוך החיבור לא גורם לנזק, אלא להיפך, מוסיף מילוי, מאפשר לעלות יותר למעלה.
הרצון לקבל עצמו לא נעלם אף פעם, זה חומר הבריאה. אנחנו רק מבטלים באופן זמני את אותם הרצונות שלא יכולים בינתיים להפוך לעל מנת להשפיע. והרצונות שאותם יכולים להפוך לעל מנת להשפיע, אנחנו מחברים ביניהם בכזאת צורה, שמהם יוצא גוף שלישי שנקרא "אדם", שכולל בתוכו גם זכר וגם נקבה.
מתוך שיעור על מאמר "הערבות" של בעל הסולם, 08.06.2014
ידיעות קודמות בנושא:
להתאחד, כדי להוליד את הבורא
זיווג דהכאה עם האור
איחוד העולם מצוי בהרמוניה בין גבר ואישה
