חיבור עם ערך מוסף

שאלה: הבסיס שמוביל אותנו לתיקון הוא השאלה על טעם החיים. ואיזה בסיס יש להמונים?

תשובתי: את השאלה שלנו על הטעם בחיים אנחנו קושרים ישירות עם חוסר החיבור. הרי בחיבור מתגלה האור, ולכן אנחנו צריכים לדאוג דווקא על החיבור שלנו. אם כך, טעם החיים בשבילנו הוא להיות מחוברים בינינו.

ובנוגע לכל השאר, עבורם טעם החיים טמון בינתיים במטרות אגואיסטיות שונות. ובשלב הראשון, הם צריכים להבין שהאמצעי להשגת המטרות הללו הוא החיבור. אם הם יתחברו, הם יקבלו את מה שהם רוצים. ולאחר מכן, בדרך לכך, הם יתחילו בהדרגה להבין: "הדיור חשוב, אך החיבור חשוב יותר". ואז הם יגיעו לתיקון.

ההסברים שלנו מתחילים מכך שצריך להשתמש בחיבור כדי לסדר את החיים שלנו. מכאן אנחנו מגיעים להבנה, שהחיבור הוא הכלי החשוב והטוב ביותר שנמצא בידינו. בשפת הקבלה, כוונה כזאת נקראת "לא לשמה": אנחנו רוצים להשתמש בכוח החיבור שלנו לטובת המטרות האגואיסטיות שלנו.

ולאחר מכן, כשאנחנו מתחילים להעריך את החיבור, אנחנו מוצאים בקשר ההדדי בינינו "ערך מוסף", שהוא בפני עצמו מביא לנו איזשהו מעמד מיוחד, הרגשה מיוחדת. בצורה כזאת, בתוך החיבור מתגלה "תוספת": לפתע אנחנו מתחילים להרגיש חן מיוחד בהשפעה ההדדית, בערבות.

התענוג מההשפעה ההדדית הוא בדיוק אותו התענוג שהבורא רצה להשפיע לנו מלכתחילה במחשבת הבריאה. בעל הסולם כתב על כך בספר "אור הבהיר": " ענין להנות לנבראיו במדה הסופית לא יצוייר אלא רק בכלי השפעה שאין להם סוף וגבול ואין שום שביעה נוהג בהם".

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "השלום", 28.07.2011
ידיעות קודמות בנושא:
גלובליזציה: בעיגול הכללי
איחוד עבור כולם
סביבה נכונה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/uSpcm

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest