קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: בנוגע להמונים, השיטה שלנו צריכה להיות האמצעי שבזכותו הם יקבלו מילוי לצרכיהם הבסיסים, כגון הספקת מזון, ביטחון ובריאות. כיצד זה יעזור להם לגלות את העולם הרוחני?
תשובתי: הם מגלים רוחניות בצורה פסיבית יותר לעומתנו.
אנחנו מתקשרים לעליון כדי למשוך את המאור המחזיר למוטב, ולהידמות לו. את האור הזה אנחנו מעבירים הלאה, מביאים לאנשים את שיטת התיקון. והם רק מבצעים את הפעולות הדרושות בהנחייתנו, בלי לדאוג למאור המחזיר למוטב – ושיטת החיבור הזאת מספיקה כדי להחדיר אותו לסביבה.
האור ישפיע עליהם ויקדם אותם בכיוון ההבנה וההרגשה, ואחר כך הם ירצו לקבל את המאור בעצמם, כדי להתקדם לחיבור ולגילוי הבורא, כפי שנאמר: "וכולם ידעו אותי למקטנם ועד גדלם".
בצורה כזאת, עלינו להביא לעם את שיטת החיבור כדי שיהיה להם טוב. אנחנו לא מסבירים באמת מה זה "טוב", אבל בתוך הפעולות האלה מסתתר המאור המחזיר למוטב, ובזכותו האנשים יפרשו בצורה יותר ויותר מתקדמת מה זה טוב עבורם, עד שיגיעו לטוב ומיטיב.
שאלה: כיצד זה מתחבר עם הצורך של העם – למשל, במזון זול יותר?
תשובתי: אנחנו מסבירים כיצד צריכים להתחבר כדי שהמזון יהיה זול יותר. ברור שאף אחד לא רוצה להתחבר, אבל זה התנאי אם אנחנו רוצים להשיג משהו, ולכן, אדם משלם את המחיר הזה. ואחר כך כשפועל באותו הכיוון, הוא יגלה שהחיבור – הוא בעצמו אוצר. לא אמצעי להשיג משהו אלא רכוש. כך פועל האור, מביא לנו שכל חדש.
ולכן אנחנו מסבירים לאנשים שעל ידי החיבור הם ישיגו יתרונות רבים. תמיכה הדדית תעורר בהם הרגשת ביטחון, חייהם יהיו טובים יותר, שלווים יותר וכולי. ברור שתמורת זה צריך לשלם במידה מסוימת על הנוחות האישית, בחלק מהאגו של כל אחד – אבל בהשתתפות הכללית זה קל ומושך. הכוח של ההמונים עושה את שלו. ואחר כך כשאנשים יתחילו לממש את זה, הם יראו שזה באמת מועיל להם, ושנמצא הפיתרון לבעיות שלהם.
כאן לא יחזור על עצמו התסריט של רוסיה הסובייטית או של הקיבוצים בישראל, אלא תסריט החיבור רק למען חיים טובים יותר. מפני שהיום אנחנו שותפים לתהליך ורק בעזרתנו האנשים יתחברו כך שיהיה להם טוב וגם מועיל להתפתחות. פתאום הם ירגישו שהחיבור מושך אותם, מפני שמסתתר בתוכו שורש גבוה יותר, מצב נעלה יותר – משהו שממלא אותם ברוח חיים. כך הם יתקדמו.
שאלה: ממה אנחנו צריכים להתחיל את ההסברים שלנו כדי למשוך אותם לתהליך?
תשובתי: צריך לפתח גישה שתאפשר לנו להסביר כראוי לאנשים, שהחיבור מאפשר לשפר באופן משמעותי את החברה כדי להשיג הנחות, סחר חליפין, ללמוד לעזור אחד לשני במקום לשלם למישהו כסף וכולי. מישהו יקים בהתנדבות חוג לילדים, גם אחרים יתרמו את חלקם – ואנחנו נצליח לחיות טוב בלי הכסף שאיבד את ערכו בגלל המשבר. אנחנו נרגיש את הצורך והתועלת בהדדיות. ברור שבלי האור המחזיר למוטב, בלי הכוונה להתחבר ברצינות, האנשים היו "בורחים" לאחר שניצלו זה את זה. אבל כאן בהנהגתנו, אנשים ירגישו את הצורך בהתקדמות פנימית. כל פעם יתגלו בהם רצונות יותר ויותר גבוהים שדורשים מילוי – בינתיים מילוי אגואיסטי. ואחר כך בהדרגה אנשים יגיעו לכוונה אלטרואיסטית – מ"לא לשמה" באים "לשמה".
זאת אומרת, שהם עוברים אותו התהליך – רק נקודת ההתחלה שלהם נמצאת למטה מהנקודה שלנו. אנחנו מתחילים ממצב "ישראל", מהשתוקקות "ישר לבורא" (ישר-אל), לנו יש משיכה לגלות את העולם הרוחני. ולהם אין משיכה כזאת, ולכן עלינו למשוך אותם אחרינו, להיות מה שנקרא "אור לגויים". אנחנו מעבירים את האור לאותן פעולות החיבור שאנחנו מלמדים את האנשים. הפעולות הללו מועילות לעם, ובינתיים האור שמסתתר בתוכן מפתח את העם.
מתוך שיעור על פי "הקדמה לספר הזוהר", 05.08.2012
ידיעות קודמות בנושא:
איך העולם יגלה את הכוח העליון?
אחרי שהאגואיזם הגיע לרוויה
מסר עם מילוי
