חיבור, חיבור וחיבור!

שאלה: מה זה קול פנימי? זה הבורא מדבר עם האדם?

תשובתי: תפסיקו לדמיין ולחלום. נאמר: "חוק נתן ולא יעבור"! חכמת הקבלה זה מדע, כמו פיזיקה. אם אתה נמצא באותו תדר עם הבורא, אז אתה שומע אותו: אתה מוסר לו הודעה, והוא מוסר לך הודעה בחזרה.

אבל אם אתם לא נפגשים על ידי התאמה מדויקת של תכונות בהשתוות הצורה כמו שקע ותקע, אז אתה יכול לצעוק עד שתאבד את הקול, הבורא לא ישמע.

האם הוא עונה על הבכי שלנו בעולם הזה, לטענות על הייסורים שלנו? הוא יודע איך אתה תרגיש את עצמך עוד לפני שמשהו קרה לך, כי זה הוא עושה לך את זה.

על מה אפשר לבקש ממנו, אם הוא סיבה להכול? אם אתה פונה אליו, אז אתה צריך למסור לו משהו חדש, מעצמך. אחרת אין טעם לצעוק. הוא קצת דקר אותך כדי לעורר, ואתה כבר צועק כאילו שכל העולם נחרב.

שאלה: אז איך צריך להגיב על כך שהבורא דקר אותי? מה הוא רצה להגיד בזה?

תשובתי: הבורא רצה לעורר אותך לעבודה, לחיבור עם הקבוצה. ודרך החיבור הזה אתה כבר יכול לבוא אליו בדרישות: "אני עשיתי את העבודה שלי, אני רוצה להתחבר עם החברים, תעזור לי!". אם אתה בכל הכוח מחזיק על הגב שלך את המשא הזה, אבל הוא נופל, אז אתה יכול לצעוק: "הצילו, תעזרו!". ואז הבורא עוזר.

שאלה: אם הבורא שולח לי איזו מחלה, אז אני צריך להתחבר עם החברים?

תשובתי: כן! אפשר לפנות לבורא רק עם חיסרון ובקשה נכונה לתיקון, כלומר לחיבור. חוץ מחיבור אין שום דבר. אתה יכול להרגיש אלף צרות ובעיות שונות, אבל הן כולן מהוות תוצאה מגילוי השבירה. מפני שאין פעולה אחרת.

על כל תלונה, אפילו מבלי לסיים לשמוע אותה, אפשר מיד לומר: "זו שבירה! וזו שבירה! וגם זו שבירה!". לכן התרופה לכל מחלה היא חיבור, חיבור וחיבור.

שאלה: הבורא בהכרח חייב לסדר לי מינוס בבנק כדי שאני אתחבר עם החברים?

תשובתי: האור העליון פועל כלפי הכלי שאותו צריך לתקן ומעורר בו כל מיני חסרונות. הוא עיצב ויצר את הכלי הזה בכזאת צורה שיש לנו בנקים, משטרה, אישה וילדים, כל מיני צרות, בעיות ואירועים, וכל הזמן מעורר בהם משהו. האור העליון הוא קבוע, אבל כל הזמן מתגלות "רשימות". כל "רשימו" חדש שמתגלה נותן לך הרגשה של מציאות חדשה, וכך עובר מתמונה אחת לשנייה בסרט.

אבל אם אתה משתוקק להתחבר עם הבורא עוד לפני שקרה משהו, זה נקרא זירוז הזמן, "אחישנה". אז לא יהיו לך בעיות.

אם אתה רץ קדימה כדי להתחבר עם הבורא ולהימנע מבעיות, זה נקרא "לא לשמה". אבל אם אתה עושה את זה כדי לעשות לו בזה נחת רוח, זה נקרא "לשמה".

מתוך שיעור על המאמר "מתן תורה" של בעל הסולם, 25.05.2014

ידיעות קודמות בנושא:
עבודה שגרתית אינה מביאה תועלת
צרכנים של האור העליון
כיצד להסתדר עם חוק הטבע?