דף הבית / חכמת הקבלה / פרשת השבוע / חזרה לפרעה חדש

חזרה לפרעה חדש

"ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא: וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו: ולמה ה' מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה: ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה" (שלח, י"ד, א'-ד').

עם ישראל שוב נופל לנקודה הנמוכה ביותר, ואינו מסוגל להתחיל לעלות. זוהי הנקודה הטובה ביותר, ועד שהאדם לא ייפול אליה, לא תהיה עלייה חדשה. עד אז בני ישראל התנגדו, ריגלו, ביררו ופתאום הם גילו אגו שאומר להם שאין להם צורך באף אחד חוץ מפרעה: "אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר נגדו".

כפי שהם ברחו ממצרים לסיני, כך גם עכשיו בסוף חציית מדבר סיני, הם שוב נפלו למצב ההתחלתי ושוב הם מרגישים את עצמם במצרים, מרצונם החופשי! מתוכו הם כבר יעברו לארץ ישראלבעם מתחיל מרד: "לא רוצים את משה! הוא מוביל אותנו לארץ ישראל, ואילו אנחנו לא רוצים ללכת לשם". כי עד שלא נשיג הרגשה מלאה, שאנחנו רוצים להיות תחת שליטת פרעה, לא נוכל לעלות. אבל את זה צריך להשיג באופן מודע, כשמבינים מי אנחנו, ואז בוודאי נוכל להתקדם קדימה.

שאלה: איך היית מרגיש את עצמך, אם התלמידים שלך היו מתחילים לבוא אליך בטענות כמו העם למשה, שהוא הביא אותם לשום מקום?

תשובתי: הייתי מקבל את זה לגמרי בשלווה, והייתי משאיר הכול כמו שהוא. אין כאן מה לעשות, אם זו הייתה הדעה הכוללת בפה אחד, אז לא הייתה נשארת לי ברירה, אלא לפרוש ולהשאיר הכול לחסדיו של הבורא.

למעשה אנחנו עוד רחוקים מהנקודה הזאת, וצריך לעבוד הרבה כדי להשיג אותה. אבל אם היא הייתה מתגלה, אז הייתי מאושר, מפני שכזאת הכרת הרע של הטבע שלנו, חולשה, אפיסת כוחות, חוסר אמונה, חוסר קשר מוחלט עם אדם שהוביל אותך קדימה, פשוט הכרחית, היא חייבת להתממש. הייתה אצלי התנגדות דומה למורה שלי הרב"שהמצבים האלה הם הכרחיים, לכן כשאני נשאר רגוע בעיני התלמידים שלי, פנימית אני שמח, כי ללא נקודות שבירה כאלה אי אפשר להתקדם קדימה.

ואז אנשים לא מתפזרים, הם אומרים: "נחזור למצרים. נתקיים בתוכו. שוב נתחבר עם פרעה שלנו". במילים אחרות, כל העבודה שצברנו במשך ארבעים שנה במדבר, הופכת עכשיו לטובתו של פרעה. זוהי השפעה בכוונה על מנת לקבל, קומוניזם אגואיסטי טוב. הם רוצים את פרעה, אבל לא את אותו פרעה שהכירו קודם לכן, אלא את החדש שמתגלה עכשיו, לא את פרעה של מצרים. כלומר האגו מתגלה בהם בדרגה אחרת לגמרי. זהו מצב מאוד טוב, כי כשהם עוברים את הנקודה הזאת, הם נכנסים לארץ ישראל.

רק לאחר שהאדם משתוקק קדימה בכל כוחותיו, והוא נזרק הרבה פעמים חזרה לאחור, והוא שוב חוזר הרבה פעמים, אז זורקים אותו סופית. רק עכשיו, בניגוד לעצמו, הוא נכנע בפני האגו ואומר: "לא יכול, אני חסר אונים". נקודת חוסר האונים הזאת הכרחית, כדי להבין שאתה לגמרי חייב להיות קשור לבורא במידה עוד יותר גדולה מקודם לכן. מפני שללא זה, לא מופיע בך הצורך בבורא.

לכן כשאתה חושב שאתה יכול להסתדר רק עם פרעה, זה מצביע על חוסר הקשר שלך עם הבורא. היית רוצה להשיג את הקשר הזה, אבל אינך מסוגל, לכן אתה מעדיף את פרעהכלומר, למרות שהמרגלים הביאו איתם פירות מארץ ישראל, הם נשארים מחוץ לה.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות הספר הנצחי", 8.4.2015

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest