חזרה אל הטבע

כולם מסביב מדברים על התפתחות סוציאלית. תחת המושג "התפתחות" מתכוונים ליותר דברים טובים, ואילו האדם הופך להיות אדיש כלפיהם. הצעירים אינם רוצים לעבוד, אינם רוצים ללמוד, אינם רוצים לעזוב את בית הוריהם.

אנשים בוגרים הופכים לאינפנטילים, מרגישים את עצמם ילדים, טוב להם עם אבא ואימא. וההורים מסכימים לזה: "שהבן שלי או הבת שלי יחיו איתנו". אבל הבן או הבת כבר בני 30-35 שנה. אבל הרבה יותר פשוט עבורם, יותר זול, נוח ומועיל מנקודת מבט פיננסית לחיות עם ההורים.

חוץ מזה, המדינות עצמן מעודדות את התופעה הזאת, הן מקצות קצבה קטנה שהאדם ישב בשקט אצלו בבית, כי בכל מקרה אין עבודה, המפעלים נסגרים והאנשים האלה הופכים להיות מיותרים.

היום הרובוטים יכולים לספק כל מה שרק רוצים. לאף אחד אין צורך במיליארדי עובדים, מיליארדי חקלאים. השירה על איסוף הקציר אינה מעניינת אף אחד. הכול מיוצר על ידי שיטות תעשייתיות בחממות. אחד התלמידים שלי, ראש עיר של אחת הערים בדרום איטליה אומר, שבאזור שלהם יש כזאת כמות של מטעים, שהם היו יכולים לכסות את כל אירופה בירקות ובפירות.

אותו הדבר גם בישראל, היכן שלאורך קילומטרים רבים במדבר עומדות חממות. הבעלים שלהן מציעים: "תנו לנו שווקים בלתי מוגבלים למכירת סחורה ואנחנו נמלא אותם בכל סוגי התוצרת החקלאית. אנחנו יכולים לספק סחורה לעולם כולו. אם תרצו, נאכיל את כל סין".

אנחנו נמצאים בכזה מצב, כאשר אף אחד אינו זקוק לאף אחד. האדם אינו זקוק לעצמו. יש לו תחום התעניינות צר מאוד, העיקר זה הנוחות וכמה חברים שאיתם הוא יוצא מהבית, יושב בבית קפה ואיך שהוא מעביר את הזמן.

שדה הפעילות של האנשים מצטמצם. השאפתנות מפסיקה להיות הכוח המניע. אדם שנחל הצלחה כלשהי, מהר מאוד מקפל את הפעילות שלו. כביכול פתוחה לפניו הקריירה, אבל הוא לא רוצה להשקיע מאמצים, לא רוצה לשאת באחריות כלשהי.

כלומר האגו, הכוח שמנהל אותנו, הבסיס שלנו, המצע שלנו, הופך להיות אחר לחלוטין. אבל אנחנו יכולים לאתר אותו, יכולים להבין לאן כל זה מוביל. באופן עקרוני, אני לא חושב שזה רע.

שאלה: כלומר, אינך סבור שפאסיביות זה סימן רע?

תשובתי: בשביל מה האדם צריך להתפתח הלאה מבחינה חומרית?! מה זה יכול לתת לך? עוד 40 שמלות? אבל אין לךְ כל צורך בהן, את פשוט לא תספיקי ללבוש אותן.

אנחנו הגענו לכזאת רמה, כאשר אנחנו יכולים לספק לעצמנו כל מה שרוצים, ויחד עם זה מבינים שאין לנו צורך בכל זה. נניח, שיש לי מכנסי ג'ינס קרועים לפי האופנה האחרונה, אני קניתי אותם כאלה, אני לובש אותם וזה מספיק לי. עכשיו בכוונה מייצרים מעילים מרופטים וחולצות שנראות כלא מגוהצות, מפני שהכול מתקרב לפשטות, לנסיגה מהחומריות.

שלב ההתפתחות הבא צריך להפוך להיות חזרה אל הטבע. אנחנו צריכים להיות יותר פשוטים, ליצור סביבנו סביבה הדומה לטבע ולא סביבה מלאכותית, סביבה שנמצאת באיזון עם הטבע. זוהי המטרה שלנו, השאיפה של אותם הכוחות שפועלים בנו.

במיוחד עכשיו אנחנו מרגישים את זה בצורה חדה יותר: "אני לא רוצה לעבוד, לא רוצה לעשות כלום", כלומר הכוחות האלה מדברים בתוכי. זה אומר, שאני צריך ללמוד אותם בצורה טובה מאוד, להכיר מה הם הכוחות האלה, מי ומה מנהל אותי.

מתוך התוכנית "עולם אינטגרלי", 24.10.2012

ידיעות קודמות בנושא:
כוח, שאותו צריך להפיק מ"אין"
על פני גל האגו המפותח
המדע על הכוח שמנהל את העולם