דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הפצה / חושך לפני ביאת המשיח

חושך לפני ביאת המשיח

"בעקבות משיחא חוצפא יסגא ויוקר יאמיר הגפן תתן פריה והיין ביוקר ומלכות תהפוך למינות ואין תוכחת בית וועד יהיה לזנות והגליל יחרב והגבלן ישום ואנשי הבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו". (מסכת "סוטה", 49, 6).

בעולם קיימים בסך הכול שני מצבים, עליון ותחתון, שמהם אפשרית הלידה של המצב הבא.

הראשון, זה מצב, שבו מתגלה לאדם הכוח העליון. אנשים מחכים לו, משתוקקים אליו, מבינים ותופסים מה הם השיגו. למצב כזה אנחנו קוראים "דרך תורה", דרך של האור, דרך ההכרה, דרך החכמה, שאותה אנחנו סוללים בעצמנו, בזה שמצמצמים את הזמן ומזמינים על עצמנו את הכוחות המפתחים של הטבע.

ואילו במצב השני, להיפך, האדם מכחיש את זה לגמרי, נכנס לתוך האגו שלו, עוסק בפנים במה שבא לו. לא חשובים לו, לא ארץ ישראל ולא הרצון לבורא, להשפעה ואהבה.

המצב הזה לגמרי הפוך מהמצב הראשון, וכאשר אנחנו נבוא להתגלותו הסופית והנוקשה, אז נהיה מוכנים לגילוי המשיח. כי אפילו האור הקטן ביותר יראה לנו את האפסיות והסופיות שלנו ואנחנו נתחיל להרגיש את הצורך בהשפעתו של האור העליון עלינו.

כזאת ניגודיות בין המצב שבהווה והמצב העתידי יכולה להיווצר או בהשתוקקות עזה של האדם למדרגה הבאה, או להיפך, בהתרחקות מלאה ממנה. אז יהיה מספיק לנו קמצוץ קטנטן של אור, כדי לראות שאנחנו נמצאים בחושך. ובלעדיו אנחנו לא נרגיש כלום.

היום אנחנו לגמרי לא מרגישים שאנחנו נמצאים בחשכה, כאילו שאין לנו עיניים, אין אור. ואם הוא יאיר במעט, אנחנו מיד נרגיש חושך, ואם לא, אז יהיה לנו מספיק במה שאנחנו קיימים. זה העולם העכשווי שלנו.

הערה: אבל חושך גמור קודם לביאת המשיח…

תשובתי: אנחנו בינתיים לא נמצאים בחושך גמור, כי הכול נמדד כלפי האדם. לכן, עד שהוא לא יקבע את מצבו כחושך מוחלט, אנחנו לא נוכל לדבר על זה.

האנושות בעצמה צריכה לקבוע את שני המצבים. הרגשת חושך רגילה על ידי העָם, הפכה עבור המקובלים ללחץ מצד ההמונים. את החכמים יכלו ממש לענות ולטבוח. מצב כזה של האנושות, זה אחד הסימנים של ביאת המשיח.

לא לחינם רבי עקיבא, כשראה כיצד כל התלמידים שלו נפלו לתוך האגו, חשב: "איך יכול להיות, שזה לא זמנו של המשיח?!".

שאלה: אז למה המשיח לא בא?

תשובתי: העָם לא הבין את זה. הם רק ראו את הוצאתו להורג הנוראה של רבי עקיבא, מבלי שהבינו שהוא עושה את הצעד האחרון לנצחיות. דווקא בזמן הזה באה מיתתם של עשרים וארבעה אלף מתלמידיו וחורבן בית המקדש.

וגם היום, העָם עדיין לא מבין באיזו תקופה הוא חי. אנשים לא מרגישים שנחוץ להם כוחו של המשיח. לכן צריך ללמד ולחנך אותם, להפיץ את שיטת החיבור והאיחוד.

מתוך התוכנית "האם המשיח יבוא?", 14.11.2014

ידיעות קודמות בנושא:
בציפייה למשיח
ישראל: הזדמנות לעלות או להיעלם
עת צרה היא ליעקב

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/JCmBB

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest