דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / חורבן הבית: אל תזלזלו באלה שנפלו

חורבן הבית: אל תזלזלו באלה שנפלו

בעל הסולם, מאמר "הגלות והגאולה": "ויש לבאר הדבר מתוך חוק ההתפתחות גופו, אשר בטבע ההדרכה הנאמנה, שהשגנו על ידי התורה הקדושה, מבחינת דרך תורה שבהשגחה הגיעה אלינו התפתחות מהירה לאין ערך יותר על גויי הארצות וכיון שחברי האומה התפתחו היה החיוב ללכת תמיד קדימה, ולדקדק ביותר בכל מצוות התורה.

וכיון שעשו כך, התפוררו כחות האומה: מקצתם הלכו אחרי המלכים והקצינים האנכיים, ומקצתם הלכו אחרי הנביאים. והפירוד הזה נמשך עד החורבן."

בתקופת בית המקדש הראשון והשני, עם ישראל חווה פריחה רוחנית והתפתחות עמוקה בתוך החומר של הבריאה. אבל הגיעה השבירה. בעוד שחלק אחד של העם רצה ללכת בדרך ישרה להשגת הכוח העליון, החלק השני רצה אפילו במקצת לנצל את הגובה של ההשגה הרוחנית לטובת החיים הגשמיים.

הרי, החיים בתקופה הזאת היו מאוד קשים. אנשים טרחו הרבה מאוד כדי להרוויח את לחמם היומי. בנוסף לכך, במלחמות העקובות מדם נפלו לפעמים כמה אלפי אנשים ביום.

כתוצאה מכך, אלה היו רגעים מאוד רגישים בשביל העם – בכל פעם להחליט האם מותר להשתמש בכוחות הרוחניים שהיו בידו. זה לא היה פשוט בכלל, ואסור לנו בצורה גורפת להאשים את אלה שסטו מן הדרך. אז האנשים היו לא בדרגה שלנו והיו חייבים להתמודד עם הבחנות מאוד חדות ובעיות מאוד קשות לעומת הידיעה שלהם, כדי לאזן אותם למצב של בחירה.

הם לא הצליחו לעמוד בזה, ולמעשה, זאת לא הייתה כל כך הבעיה שלהם, אלא זאת הייתה תוכנית הבריאה הכללית שבה טמונים חורבן הבית, ארבע הגלויות והגאולה האחרונה השלמה שאנחנו עכשיו נמצאים בתחילתה. תוכנית הבריאה ידועה מראש, "סוף מעשה במחשבה תחילה", והמקובלים ידעו על כך מהעת העתיקה.

אבל מצד שני, אנחנו בכל זאת, לא פטליסטים. באופן כללי, אנחנו חייבים להתייחס בזהירות ובעדינות לתיאורים של האירועים שקרו באותו הזמן. אסור בצורה שטחית לחלק את האנשים לאשמים ולצודקים, לרעים ולטובים. אני חוזר ואומר, מדובר בבעלי השגה שקיבלו כנגד ההשגה שלהם גם "הכבדת הלב".

כבר בתחילת התהליך הכול קרה בגובה של בית המקדש הראשון, כאשר "אור החכמה" היה מגולה בכללות העם. נראה כך, מה עוד צריך אם הבורא התגלה? איך יכול להיות שבמצב כזה יש רשעים? ובכל זאת, דבר עומד מול דבר, ואנחנו תמיד מתנדנדים בנקודת הבחירה.

בעל הסולם כותב על "המלכים והקצינים האנכיים". "קצין" באותם הימים, זה לא סתם בעל כוח או מצביא, אלא איש שמנהל את האנשים על ידי הרוח שלו, כלומר, הרוחניות שלו. כבר לא לדבר על ה"מלך"…

בקיצור, היום אנחנו לא מבינים את המחלוקת הזאת, העיקר הוא לא לזלזל באלה שנפלו וכאילו נראים לנו רשעים.

בכל מקרה, התוכנית הכללית מביאה לתיקון את כל העולם, אבל בהתחלה היא מפעילה רק את החלק הקטן שאברהם הוציא מבבל. ולכן, אפילו אם הם היו עושים מאמצים אדירים, על-אנושיים, כגיבורים ממש, חורבן הבית היה מתרחש בכל מקרה. הסימנים התחילו להופיע שבעים שנה לפני החורבן, אבל אי אפשר היה לעצור את זה, כי תוכנית הבריאה חייבת להתממש.

אבל יחד עם זאת, אנחנו מחויבים לעשות את כל המאמצים האפשריים למען ההשפעה, כדי להתנגד לפירוד ולשבירה. אחד לא מבטל את השני. הכול צריך להיות מכוון להשפעה, אסור להשתמש בשום דבר כדי להיטיב לחיים שלנו.

בתקופה של בית המקדש לא היה מדובר במותרות, לא ברמת החיים המודרנית, אלא במקצת לשפר את התנאים הנוקשים שהעם חי בהם, כלומר, להוסיף ל"לשמה" קצת "לא לשמה", להוסיף טיפה, איזה "קינוח" קטן ל"תפריט", משהו מינימלי, מגיע לנו.

אבל הטיפה הזאת מקלקלת את הכול ומבטלת את הנקיות של הדרך. כתוצאה, הדרך כבר לא מובילה "ישר-אל", ואז בסטייה הזאת, אפילו הקטנה ביותר, אתה מגיע לחורבן.

בתקופת בית המקדש השני, השבירה נהייתה מורגשת מאוד והביאה את השלטון הרומי על עם ישראל.

הבירור צריך להתחדש ולהיות חד יותר. אחרת, אנחנו עלולים לסטות מהדרך, לחפש כל מיני תומכים זרים ולהביא אותם כדי לנצח את אלה שרוצים ללכת בדרך הקודמת, המקורית. כך ממשלת רומא השתלטה בישראל – כתוצאה מכך שחלק מהעם הסכים קצת לרדת מ"לשמה" ל"לא לשמה" ולקחת משהו לעצמו. הרי, ב"לשמה" אין שום דבר לתועלת עצמית, אפילו ההכרחיות שאתה מקבל, אתה מקבל אותה רק כדי להתקיים ולהיות בהשפעה טהורה…

היום העם רחוק מהחשבונות האלה. מי בימינו מדבר בכנות על אהבה והשפעה, על חיבור ותמיכה, על "כל ישראל חברים", ועל "אחים אנחנו"? להיפך, האדם מתגאה בכך שהוא חזק יותר מאחרים, יכול לדרוך על אחרים. העיקר הוא להיות חזק. "כוח האגרוף", "כוח הקצינים" – זה מה ששולט באנשים.

מתוך השיעור על המאמר "הגלות והגאולה", 02.08.2013

ידיעות קודמות בנושא:
עם ישראל: דברי הימים של העליות והירידות
מיטת פוך לא מהווה הפרעה בדרך לרוחניות
בית המקדש שבלב

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest