דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / חופש בין שמיים וארץ

חופש בין שמיים וארץ

שאלה: מה הכוונה כאשר נאמר: "הבורא אמר", "הבורא ענה" וכדומה?

תשובתי: על כך נאמר, שדיברה תורה בלשון בני אדם, כך שנוכל להבין. גם בעולם שלנו, כאשר אנחנו עובדים עם מכשיר כלשהו או עם בעל חיים, במיוחד עם מנגנונים דוממים, אנחנו מלבישים עליהם את הרֵגשות שלנו: "הוא עושה לי ככה! הוא מתנגד!".

זה היחס שלנו אפילו לאובייקט דומם, כאילו שיש לו בחירה חופשית משלו, מעשה משלו, תגובות, שהוא כביכול רוצה או לא רוצה משהו. כך אנחנו מתייחסים לכל. לכן, כאשר אנחנו מדברים על הבריאה כולה. צריך להבין שאם אני מתעלה מעל עצמי ויכול במידה שווה לעורר בתוכי את תכונת ההשפעה ואת תכונת הקבלה, ולהיות ביניהן במצב ניטרלי לחלוטין, אז יש לי בחירה חופשית.

עכשיו הלב שלי מלא באגו ואי רוצה רק למלא אותו. אם אני מצמצם את האגו ומשתדל לקשור את עצמי עם תכונת ההשפעה, עם אלטרואיזם, אז בהדרגה אני משתלט עליו וכבר יכול לתאר לעצמי את עצמי ניטרלי מול הבורא וחושב: אני צריך לקשור את עצמי איתו. כמה לצורך זה אני צריך את תכונת הקבלה וכמה את תכונת ההשפעה, כיצד לערבב אותם בצורה נכונה כדי להידבק אליו, להפוך להיות דומה לו?

כלומר תכונת הקבלה ותכונת ההשפעה הופכות להיות שוות ערך עבורי. תכונת ההשפעה שבתוכי, היא מספירת "כתר" ועד אמצע ספירת "תפארת", ותכונת הקבלה, מאמצע ספירת "תפארת" ועד ספירת ה"מלכות". ואילו ה"אני" הניטרלי נמצא באמצע, זה מה שנקרא שליש אמצעי דתפארת. שם אין את תכונת הקבלה ואין את תכונת ההשפעה. שם אני נמצא ובוחר, בצורה שוות ערך, ללא שום יחס אישי לחלוטין, באיזו פרופורציה אני צריך לקבל את תכונת ההשפעה ואת תכונת הקבלה בתוכי ולערבב אותן כדי להידמות באופן מקסימלי לבורא ולהגיע עימו לדבקות.

אני תמיד נמצא כביכול בין שמיים לארץ. למעשה זהו מצב מדהים, מפני שאני מרגיש חופשי, אני בוחר! נמצאים בתוכי שני כוחות, השפעה וקבלה, ואני מתייחס אליהם בצורה שוות ערך לחלוטין, מפני שחשיבות וגדלות הבורא קובעים, כיצד אתמרן על ידם, כדי להיות מקושר איתו.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 09.04.2019

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/nJaQC

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest