חופש או אשליה

שאלה: יש מעט מאוד מחקרים בנושא של בחירה חופשית. כנראה, מפני שלא כדאי להשקיע בהם אמצעים. אם המדענים יגלו שאנחנו לא חופשיים, לא תהיה בכך כל תועלת כי אי אפשר יהיה לעשות דבר בנושא ובכל מחקר צריכה להיות תועלת כלשהי. האם אתה חושב, שכעבור זמן מה אפשר יהיה להוכיח לתלמידים בבית ספר, באוניברסיטה, שהאדם אינו חופשי?

תשובתי: אין מה להוכיח. גם כך הכול ברור. במה האדם חופשי? ראשית אתה לא יודע מה יתרחש ברגע הבא: מה שיהיה, יהיה. כלומר, כבר אתה לא חופשי.

שנית, האם קבעת את הרגע, שבו אתה נולד? גם לא. אותם חיים שעברת עד היום, חיית באופן אוטומטי: קרה, מה שקרה ולא יכולת לעשות דבר, "כך יצא", אז איפה מתבטא כאן החופש?

לכן, בכך שאנחנו מגבילים את עצמנו במסגרות מסוימות, אנחנו אומרים שאנחנו חופשיים. ואיננו  מתייחסים למסגרות רחבות יותר שהן אלה שקובעות עבורנו הכול. באופן כזה, קיימת אצלנו אשליה של חופש. למעשה, אנחנו נמצאים ב"בית סוהר", אבל בית הסוהר לא לוחץ עלינו. יתרה מכך, הודות להיעדר הרגשתו אנחנו יכולים לחיות. ישנם אנשים שמרגישים את המסגרות החיצוניות הללו, ואומרים: "אני לא יכול".

בעבר, ברוסיה היו בני אדם רבים שאף פעם לא עזבו אותה. אבל אותי זה הלחיץ, חנק, העובדה שאינני יכול לנסוע לאף מקום, לראות את העולם, לעשות משהו?! זמן רב הייתי "בסירוב", עד שעזבתי. אבל דווקא הרגשת "בית הסוהר" לחצה עליי. היום לכולם יש אפשרות לנסוע לטייל, לחזור, אבל לרבים אין צורך בכך.

אדם לא רואה את המסגרות החיצוניות שבהן הוא קיים, הם אינם מהווים עבורו "בית סוהר". אולם, יש אנשים שחיים ומרגישים שכל העולם הזה, כל היקום, זה "בית סוהר". לפי דרגת התפתחותם, הם מרגישים שהעולם לוחץ עליהם, הקירות כביכול מצרים עליהם יותר ויותר, אין להם כביכול אוויר לנשימה והם חייבים לצאת מעבר לגבולות של העולם הזה.

מתוך שיעור וירטואלי, 2.07.2017

 

 

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest