חוסר סדר בטבע, או בי?

בעל הסולם, הקדמה לספר "פנים מאירות ומסבירות", אות י"א: "ומעבר מזה מקצה השני, בהסתכלותינו על סדרי העמדה וכלכלה באופני הקיום של אותם המציאות מקרני ראמים עד ביצי כינים, אנו מוצאים בלבול סדרים, כמו בין מחנה הבורחת משדה המערכה מוכים וחולים נגועי אלקים, וכל חיתם לממותים, אין להם זכות קיום, זולת בהקדם יסורין ומכאובים, ובנפשם יביאו לחמם."

שאלה: מה זה "חולים נגועי אלקים"?

תשובתי: מצד אחד אנחנו רואים שהטבע הכין לנו את הכול וסידר לנבראים את כל החוקים שמנהלים את החיים. אבל מצד שני, כולם אוכלים אחד את השני וכל אחד בונה את רווחתו על הצרות של הזולת. כל בעלי החיים חושבים רק כיצד לטרוף מישהו ולמלא את עצמם. כל זמנם וחייהם הם עסוקים בחיפוש אחר מזון.

האדם דואג למזונו אפילו יותר מהם. האנשים הקדמונים חיו כמו בעלי החיים, ניזונו ממה שאפשר היה למצוא באותו רגע. לא הייתה להם אפשרות לאגור מזון ולשמר אותו. לכן, הם נאלצו לחפש לעצמם מזון, אספו שורשים ופירות. זאת הייתה דאגתם היומיומית. הם לא יכלו להתפנות לשום דבר אחר מלבד העיסוק הזה. האדם היה חי כמו בעלי החיים, היה עסוק כל הזמן בחיפוש אחר מזון.

אחר כך האדם למד לביית בעלי חיים, כך הוא התחיל לפתח את חיות הבית: הפרות, הכלבים, התרנגולות… הוא התחיל לפתח את עבודות השדה וכבר לא היה צורך לצוד, כי היה לו משק בית עם בעלי חיים שחיו לצידו. לא היה צורך לחפש צמחי מאכל, כי כבר אפשר היה לקצור יבול מחלקת האדמה שלו. האנשים הפסיקו לנדוד ממקום למקום והתחילו להתיישב על אדמתם.

אבל זה לא הפך את חייהם ליותר קלים. היה נדמה שאפשר לחיות בשקט. אבל החלו מלחמות וויכוחים על השליטה בשטח, האנשים התחילו לשעבד אנשים אחרים. החיים הפכו ליותר גרועים מחיי כלב. לכאורה, מצד הטבע הוכן הכול, אבל הנהגת הטבע הדומם, הצומח, החי, ובמיוחד האדם, מאוד מבולבלת.

מדוע שלא "יגור זאב עם כבש ונער קטן ינהג בם" ושישרור שלום בין כולם? במקום זה כולם אוכלים זה את זה. לא ברור לנו מדוע כך מסודר הטבע? אנחנו התרגלנו לחיים כאלה, אבל זה לא נכון. מדוע החיים האלה?! כאן מתחיל הספק בקיום האלוקות, כי כל אחד חושב שהוא יכול לארגן את העולם יותר טוב מהבורא, מפני שרואה הרבה חוסר סדר בטבע.

אבל, אנחנו חייבים לשנות את עצמנו ואז אנחנו נראה שההתנהגות של הטבע, של הבורא כלפינו, היא נכונה. צריך רק להגיע לקשר עם הכוח העליון והוא יסדר אותנו, יהפוך אותנו לדומים לו, כלומר יהפוך אותנו לאנשים, לבני אדם.

ברגע שאנחנו נשתנה, אנחנו נראה בתפיסת המציאות שלנו עולם שונה. זה יהיה עולם שכולו טוב. פתאום הזאב יגור עם הכבש, ילקק אותו כמו את הגור שלו. ונער קטן יבוא לשחק איתם. וכולם יעזרו אחד לשני. ואז אני אראה שהחיים תמיד היו כאלה, ורק אני ראיתי את הכול הפוך, מפני שתפיסת המציאות שלי הייתה מקולקלת. אני הסתכלתי על העולם דרך משקפיים מנופצות לגמרי, לכן, אני חשבתי שגם העולם שבור. עכשיו החליפו לי את העדשות ואני רואה שהעולם נפלא, עגול, יפה, זך. קודם הוא היה נראה כולו מנופץ בגלל תפיסת המציאות שלי.

לכן, מטרתנו היא לתקן את עצמנו עד כדי כך שנראה את ההשגחה העליונה השלמה כטובה ומיטיבה, את הכוח היחיד שפועל במציאות, את תכונת ההשפעה והאהבה.

מתוך שיעור על פי ההקדמה לספר "פנים מאירות ומסבירות", 23.03.2014

ידיעות קודמות בנושא:
מי קובע את פני העולם?
הכוונה משנה את המציאות
נער, שזאב וכבש מצייתים לו