דף הבית / המשבר ופתרונו / חוסר האונים של הממשלות הנוכחיות

חוסר האונים של הממשלות הנוכחיות

שאלה: איך אפשר לממש את המעבר לחברה אינטגרלית? האם אפשר לתת איזה שהן דוגמאות?

תשובתי: בואו ניבחן מקרים ספציפיים.

אנחנו רואים מה מתרחש בספרד, ביוון, במדינות שבהן התרחשו המהפכות הערביות. תהליכים דומים מאיימים על אירופה, אך עוד יותר מורכבים ובעיתיים.

כי במהפכות הערביות הייתה לפחות מסה אחידה שהדיחה במהירות את הממשלה, הרגה כמה אלפי בני אדם והביאה לשלטון מנהיג חדש. ובאירופה לא יסתפקו בזה. קודם כל, שם האוכלוסייה די רבגונית עם הרבה מהגרים זרים, עם מרחקים ללא גבולות בין שלושים מדינות, שחווים שנאה היסטורית עצומה זה כלפי זה ושמנהלים חשבונות מימים עברו.

כאשר מתחילים לצוף החשבונות ההדדיים "אתה לי, אני לך", כפי שאנחנו רואים היום ביחס לגרמניה, אז כולם מוכנים לאכול זה את זה. אותו הדבר, בוודאי, מתרחש בתוך המדינות בין העניים, העשירים והממשלה.

ישנו "סיר" שמוכן כך להתפוצץ, שזה לא ישמח אף אחד בעולם. כי זה בכל זאת חצי מיליארד בני אדם, מה גם שזה הגרעין הציוויליזיציוני של העולם, מאיפה שהכול יתפזר לכל שאר המדינות. זה דבר ראשון.

שנית, אנחנו יכולים לפנות לממשלות שמפחדות לאבד את מקומן, ועוד יותר, את החיים שלהן מפני שאין היום לאן לברוח. העולם הפך להיות כזה, שאני לא יכול לברוח בשקט לאן שהוא, כדי שאיש לא יידע עליי. אני לא יכול לברוח עם העושר שלי, מפני שלא אוכל להשתמש בו בשום מקום.

אנחנו רואים לפי הדוגמאות של הדיקטטורים והנשיאים המסכנים, שהעולם היום הפך פתאום לכזה שהם הפכו לבני ערובה של המצב הנוכחי של האנושות: אתה מלכת, והסוף שלך רק על חבל התלייה. ואת זה מנבאים לכל השאר.

אם היום באיזה שהן מדינות קיימת האפשרות של ירידה הדרגתית יפה של הנשיאים מ"האולימפוס" אז זה טוב, כמו בינתיים באמריקה ובאירופה, אף על פי שלא ידוע מה יהיה שם בהמשך. ברוסיה, זו כבר בעיה ובמיוחד במדינות המזרח.

לכן בכל מדינה שבה קיימת אבטלה של 20%, אנחנו יכולים לפנות לממשלה שנמצאת תחת לחץ כבד, מאחר וישנה מסה של צעירים שיוצאים לרחובות מבלי לדעת מה לעשות. הם כבר לא מסוגלים לעבוד, אפילו אם תציע להם עבודה, מפני שהתרגלו לא לעבוד וכבר אינם מסוגלים לזה. יוצא, שאנחנו מגיעים לכזה הרס חברתי, לכזאת נפילה של ההכרה החברתית, של הרוח החברתית, שיכולים להביא לכל דבר.

במקרה כזה הממשלות תהיינה חייבות להקשיב לנו. ואם לא, אז במקביל אפשר לפנות לאותם הכוחות שקיימים מחוץ לממשלות, ולהסביר להם בצורה הגיונית עם חישובים טובים ונכונים, מה אפשר לעשות. ואז, אם לא הממשלה עצמה, אז הארגונים האחרים שנמצאים לידה יכולים להתחיל לעסוק בזה. הארגונים החברתיים יגדלו עכשיו, מפני שהממשלות בעולם שלנו נופלות בכוחן.

כי אם בתוך המדינה שלי אני כבר לא יכול לשלוט כממשלה יחידה, וכתוצאה מהגלובליזציה אני תלוי בשאר המדינות, ויכולים לנתק אותי מהבנקים, מהסחר הבינלאומי, מאספקת הדרוש למדינה שלי, אז אני כבר לא מנהיג. לכן הארגונים החברתיים, הקבוצות החברתיות החזקות של בני האדם יכולים להיות חזקים יותר מהממשלה.

לכן כאן אנחנו מגיעים למצב, כאשר במידת הפיתוח של השיטה האינטגרלית, אנחנו גם כן נקבל הזדמנות ליציאה לאותם הכוחות שיבינו אותה וירצו ליישמה.

מתוך תוכנית מס' 18 על החינוך האינטגרלי, 29.07.2012

ידיעות קודמות בנושא:
תחילה לחנך את ההורים
האינטגרליות מרפאה
תדמיינו, חברים, תפנטזו…

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/O02jy

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest