דף הבית / חכמת הקבלה / מקורות ותקצירים / חוויה ושמה קבלה – הרצאה בקיבוץ משמר השרון, 22.05.12

חוויה ושמה קבלה – הרצאה בקיבוץ משמר השרון, 22.05.12

הרצאה פומבית לקהל הרחב נערכה בקיבוץ משמר השרון. נושא ההרצאה "ה'יחד' החדש!".

ההרצאה נערכת מדי יום שלישי בשעה 19:00 ומשודרת בשידור ישיר בערוץ הטלוויזיה שלנו, ערוץ "קבלה לעם", ערוץ 66 ב-HOT וב-YES, וכמו כן באתר האינטרנט שלנו "קבלה לעם" ומתורגמת סימולטאנית לשפות אנגלית, רוסית, ספרדית, איטלקית, צרפתית, גרמנית וטורקית.

[nggallery id=97]

צפה/האזן להרצאה:

להורדה: video.gif וידאו | audio.gifאודיו | MP4

להלן קטעי המקור שעליהם התבססה ההרצאה:

חוויה ושמה קבלה – ה'יחד' החדש!

האושר של כל יחיד תלוי בכל מדינות העולם. (גלובליזציה)

1. "כל יחיד ויחיד שבחברה, הוא כמו גלגל אחד, המלוכד בגלגלים מספר, המותנים במכונה אחת, שהגלגל היחיד אין לו חרות של תנועה בערך יחידתו לפי עצמו, אלא נמשך עם תנועת כלל הגלגלים, בכיוון ידוע, להכשיר את המכונה לתפקידה הכללי. ואם יארע איזה קלקול בגלגל, אין הקלקול נערך ונבחן כלפי יחידותו של הגלגל עצמו, אלא שנערך לפי תפקידו ושירותו כלפי כללות המכונה".

בעל הסולם, מאמר "השלום בעולם"

2. "בדורינו זה, כשכל יחיד מסתייע באושר החיים שלו, מכל מדינות העולם, הנה הכרח הוא, שהיחיד נעשה בשיעור הזה משועבד לכל העולם כולו… ולפיכך אין להעלות על הדעת את האפשרות לעשות סדרים טובים ומאושרים בדרכי שלום במדינה אחת, כאשר לא יהיה כן בכל מדינות העולם, וכן להיפך".

בעל הסולם, מאמר "השלום בעולם"

3. "ומעתה, חשוב לנו מאד, להסתכל במצות הטבע, לידע מה הוא דורשת מאתנו, פן תענישנו בלי חמלה, כנודע. והנה אמרנו, אשר הטבע מחייב למין האדם, לחיות חיי חברה. וזהו פשוט. אולם, יש לנו להסתכל בהמצות, אשר הטבע מחייב אותנו, …, דהיינו, מבחינת חיי החברה".

בעל הסולם, מאמר "השלום בעולם"

קשר של אהבה לאומית

4. "האהבה הלאומית שביחידי האומה, היא היסוד לעצמיותה של כל אומה… ולכן היא צריכה להיות הדאגה הראשונה בדרך תחית האומה. אהבה זו אינה מצויה כעת בקרבנו, כי אבדנו אותה בדרך נדודנו בין אומות העולם זה אלפים שנה".

בעל הסולם, עיתון "האומה"

5. "רק יחידים, נתקבצו כאן, שאין בין אחד לחבירו שום קשר של אהבה לאומית טהורה. אלא אחד מקושר בהשפה המשותפת, והשני במולדת משותפת, והשלישי בהדת המשותפת, והרביעי בהיסטוריה משותפת – ורוצים לחיות כאן על פי אמת המידה. שכל אחד היה חי בהאומה שממנה בא, ואינו לוקח כלל בחשבון, ששמה הרי היתה האומה כבר מבוססת על בניה עצמה עוד מטרם שהוא בא ונצטרף אליה, ולא לקח שם חלק פעיל בהתיסדות האומה".

בעל הסולם, עיתון "האומה"

6. "אין תרופה לאנושיות, בשום פנים שבעולם, זולת אם יקבלו על עצמיהם, מצות ההשגחה, שהוא "השפעה לזולתו"… דהיינו, ששיעור היגיעה, להשפעת זולתו, לאשרם של החברה, צריכה להיות, לא פחות מזה השיעור, המוטבע באדם, לדאוג לצרכי עצמו. ולא עוד, אלא שצריכים להקדים, צרכי זולתו על צרכי עצמו".

בעל הסולם, מאמר "השלום"

7. "התקווה היחידה היא – לסדר לעצמנו חנוך לאומי באופן יסודי מחדש, לגלות ולהלהיב שוב את אהבה הלאומית הטבעית העמומה בנו, לחזור ולהחיות אותם השרירים הלאומיים, שאינם פעילים בנו זה אלפים שנה, בכל מיני אמצעים המתאימים להדבר. אז נדע שיש לנו יסוד טבעי, בטוח להבנות מחדש ולהמשיך קיומינו בתור אומה, מוכשרת לשאת את עצמה ככל אומות העולם".

בעל הסולם, עיתון "האומה"

תנאי מחויב לכל אומה, שתהיה מלוכדת

8. "תנאי מחויב לכל אומה, שתהיה מלוכדת יפה מפנימיותה, שכל היחידים שבה יהיו מהודקים זה בזה מתוך אהבה אינסטינקטיבית… שכל יחיד ירגיש את אושרו באושר האומה והתנוונותו בהתנוונות האומה… ולולא כן, הזכות קיום שלהם, בתור אומה בעולם, אבודה היא למפרע".

בעל הסולם, עיתון "האומה"

9. "מפני שכל יחיד ויחיד מהאומה, הסתלק את עצמו לגמרי מאהבה עצמית, וכל מגמתו היה רק להועיל לחבירו, …נמצא, שנתלכדו יחד כל היחידים שבאומה, ונעשו ללב אחד ולאיש אחד"…

בעל הסולם, מאמר "היחיד והאומה"

10. "בזמן שכל אחד, אין לו אלא הרצון לקבל לעצמו, מכאן כל הדאגות, הייסורים והמלחמות והשחיטות, שאין לנו מפלט מהם. שהם מחלישים גופינו, בכל מיני מחלות ומכאובים".

בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, אות י"ט

11. "האחדות החברתית, העשויה להיות מקור לכל אושר ולכל הצלחה, …הפרוד ביניהם, הוא המקור לכל פורענות ומקרים רעים".

בעל הסולם, מאמר "החירות"

הדרך לפתרון: חינוך

12. "יש להאדם תכונות, מה שההורים מורישים להילדים, ויש לו תכונות, מה שהוא רכש מהחברה. שזה הוא קנין חדש. וזה בא לו רק מכח חיבור עם החברה, וע"י הקנאה שיש בו על החברים, בזמן שהוא רואה, שיש להם תכונות יותר יפות, ממה שיש לו, זה נותן לו תנופה, שירכוש מהם את מידותיהם הטובות, שיש להם, ולו אין, והוא מקנא בהם".

כתבי הרב"ש, כרך א', מאמר "ענין למעלה מהדעת"

13. "חינוך אינו בורא חדשות, אלא מוציא לפועל ממה שכבר טמון באדם".

הרב קוק, מאמרי הראי"ה, עמ' ק'

14. "חינוך, בניית הדור הצעיר, בניית חברה יציבה לדורות – אפשר להבטיח רק אם נייסד חינוך אלטרואיסטי".

בעל הסולם, כתבי הדור האחרון

נספחים

הסיבה לכישלון הרעיון הקומוניסטי

15. "הכל רואים, איך חברה גדולה, כמדינת רוסיא, בת מאות מליונים, שלרשותה עומד ומשמש שטח אדמה העולה על מדת ארופה כולה, עם רכוש של חמרים גלמיים, שכמעט אין דוגמתו בעולם כולו, אשר המה כבר הסכימו לחיות חיי חברה שתפנית, ובטלו למעשה כל קנין פרטי, וכל אחד אין לו דאגה אחרת, זולת לטובת החברה, שלכאורה כבר רכשו להם, כל המדה טובה של "השפעה לזולתו" במשמעותה המלאה, ככל מה שיעלה השכל האנושי. ועם כל זה, צא ולמד מה עלתה להם?
ובמקום, שהיה להם להתרומם ולהתקדם על המדינות הבורגניות, ירדו מטה מטה הולך ורדת, עד שלא לבד, שאינם מוכשרים, להיטיב את חיי העובדים, ביותר מעט מן פועלי הארצות הבורגניות, הנה אין לאל ידם, אפילו להבטיח להם את לחם חוקם, ולכסות את מערומיהם.
ובאמת, עובדא זו מפליאינו בהרבה. כי לפי עשרה של המדינה הזאת, ומרבית החברים, לא היתה צריכה לכאורה, על פי שכל אנושי, להגיע לידי כך. אולם, חטא אחד חטאה האומה הזאת, והשי"ת לא יסלח להם. והוא, כי כל העבודה הזאת, היקרה והנשאה, שהוא "ההשפעה לזולתו", שהחלו לעבוד בה, צריכה שתהיה לשם השי"ת, ולא לשם האנושיות. ומתוך שעושים עבודתם, שלא לשמו ית', לפיכך, אין להם זכות קיום, מצד הטבע עצמה.
כי נסה נא, ודמה בדעתך, אם כל אחד מהחברה הזאת, היה חרד לקיים מצות השי"ת, בשיעור הכתוב "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך", ובשיעור הזה, היה עומד ודואג, למלאות צרכי חבירו ומשאלותיו, בכל השיעור, המוטבע באדם, למלאות משאלותיו עצמו, ככתוב "ואהבת לרעך כמוך".
והיה השי"ת בעצמו, עומד בהמטרה לכל עובד, בעת עבודתו לאושר החברה. דהיינו, שהעובד היה מצפה, אשר ע"י עבודתו זו להחברה, יזכה להדבק בו ית', אל המקור של כל האמת והטוב וכל נועם ורוך.
הנה, לא יסופק כלל, אשר במשך שנים מועטות, היו עולים בעשרם, על כל ארצות התבל יחד. כי אז, היו לאל ידיהם, לנצל את אוצרות החמרים הגלמיים, אשר באדמתם העשירה, והיו באמת למופת לכל הארצות, וברוכי ד' יקראו".

בעל הסולם, מאמר "השלום"

הרעיון הסוציאליסטי שלא צלח בזמנו יכול להצליח היום. הסיבה – גלובליזציה

16. "הנני להודות, שהאידיאה הסוציאליסטית, שהיא הרעיון של חלוקה שוה וצודקת, אני רואה אותה לאמיתיות ביותר… אכן, עם כל האמת שבאידיאה זו, אינני מבטיח להמקבלים אותה עתה, אף קורטוב של גן עדן. ולהיפך, גיהינום גדול של צרות מובטח להם, כי העובדה החיה שבארץ רוסיה, כבר החכימה אותנו למדי. אמנם זה אינו סותר עוד את אמיתיותה של אידיאה הזאת. כי כל החסרון שבה, הוא מפני שהיא בשבילנו עדיין פגה. כלומר, אין בני דורנו בשלים עוד מבחינה מוסרית, שיהיו יכולים לעכל במעיהם את המשטר הזה של חלוקה שוה וצודקת. כי מחוסרי זמן אנו, שעדיין לא הגענו לידי התפתחות המותאמת לקבל את הסיסמא "מכל אחד לפי כשרונו, לכל אחד כפי צרכיו".

בעל הסולם, עיתון "האומה"

הרצאות קודמות:
חוויה ושמה קבלה – הרצאה ברעננה, 17.04.12
חוויה ושמה קבלה – הרצאה בפיקניק חיבור, 10.04.12
חוויה ושמה קבלה – הרצאה בחיפה, 03.04.12

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/UkOeU

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest