חוויה ושמה קבלה – הרצאה בפיקניק חיבור, 10.04.12

יוצאים ממצרים – מתחברים לטוב

• כל הבעיות מצביעות על חוסר קשר טוב בינינו, הנקרא גלות.
• הפתרון – חיבור.
• המימוש – הסברה רחבה.

* * *

1. "כל הזמנים והחגים והשבתות – כולם הם זיכרון ליציאת מצרים. ועל זה עומדים כולם. ואם זה לא היה, לא היה השמירה של הזמנים החגים והשבתות… ולפיכך נזכר יציאת מצרים הרבה פעמים בתורה".

זוהר לעם, פרשת "בא", מאמר "ויהי בחצי הלילה", אות קכ"ד

2. "ענין מתן תורה, היה מוכרח להתעכב עד זמן יציאתם ממצרים, והיו לאומה בפני עצמם. דהיינו, עד שכל צרכיהם יהיו מסורים בידיהם עצמם, בלתי תלויים על אחרים. אשר אז הוכשרו לקבלת הערבות האמור. ואז נתנה להם התורה".

כתבי בעל הסולם, מאמר "הערבות"

3. "כלים של חג הפסח, בזמן ששולט עליהם ליל שימורים, שהוא השכינה, כולם צריכים להיות שמורים, שיהיו שמורים מחמץ בשאור, וכל המאכלים והמשקים צריכים להיות שמורים. ומי ששומר אותם מחמץ ושאור, גופו שמור מיצר הרע למטה, ונשמתו שמורה למעלה".

זוהר לעם, פרשת "כי תצא", מאמר "פסח חמץ ומצה", אות קל"ד

4. "מצות "אכילת מצה" ניתנה לבני ישראל עוד בטרם יציאתם ממצרים… על שם הגאולה העתידה, להיות בחפזון. נמצא, שמצות אכילת מצה ניתנה להם בעוד שהיו בשעבוד. וכוונת המצוה היתה לזמן הגאולה. דהיינו, משום שאז יצאו בחפזון".

כתבי בעל הסולם, מאמר "וזאת ליהודה"

5. ""לילה" נקרא הגוף, שהוא בחינת חסרון וחושך. "יום" נקרא הנשמה, שהוא מאיר לגוף. אז הוא שואל, מה נשתנה גופו משאר גופות של אומות העולם. שבכל הלילות, אנו הגופות אוכלים מה שרוצים בלי שום בירורים, אלא מה שלבם חפץ, הם אומרים שזהו לטובתם. והלילה הזה, היינו הגוף שלי, מוגבל, הן במחשבה והן ברצון".

כתבי הרב"ש, "דרגות הסולם", מאמר 933 "ענין יציאת מצרים"

6. "הנה זמן הגאולה ממשמש ובא, ועלינו מוטל להכין יותר את עצמנו לאור הגאולה, שהוא היציאה מעבדות לחירות. וזה ידוע, שאי אפשר לצאת מהגלות, מטרם שנמצאים בגלות".

כתבי הרב"ש, "דרגות הסולם", מאמר 936 "זמן הגאולה"

7. "עבדים היינו… ויוציאנו". זאת אומרת שדווקא על ידי ההגבלות האלו נוכל לצאת מהגלות. … שדווקא על ידי זה שאנו רואים כל פעם השינויים והעליות והירידות, אז על ידי ההתאבקות נתעורר מקום לתפילה. … שדווקא אם הגלות מגולה בכל שיעורו, אז מתחיל הגאולה".

כתבי הרב"ש, "דרגות הסולם", מאמר 933 "ענין יציאת מצרים"

אברהם:

8. "בן ארבעים שנה, הכיר אברהם את בוראו… והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה… עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות, והם אנשי בית אברהם. ושתל בלבם העיקר הגדול הזה, וחיבר בו ספרים… והיה הדבר הולך ומתגבר בבני יעקוב ובנלווים עליהם, ונֶעֱשָׂת בעולם אומה שהיא יודעת את ה'".

הרמב"ם, "משנה תורה", ספר המדע, הלכות עבודה זרה, אותיות י"א-ט"ז

חינוך:

9. "חובה להטהר מדעות קדומות, כשהעובדות מדברות בשפת התבוסה, יש לשבת מחדש על ספסל הלימודים, ולהתחיל במרץ ובהכרת האחריות העמוסה על שכם הממשיכים, לחקור את הדרך ועקרותיה, כך דרכה של המחשבה המדעית, כשהיא נתקעת לקרן זויות של סתירות בין המציאות החדשה לבין התיאוריה שהסבירה את המציאות הישנה. רק פריצת גדר רעיונית מאפשרת מדע חדש וחיים חדשים".

כתבי בעל הסולם, עיתון "האומה"

10. "התקוה היחידה היא – לסדר לעצמנו חנוך לאומי באופן יסודי מחדש, לגלות ולהלהיב שוב את אהבה הלאומית הטבעית העמומה בנו, לחזור ולהחיות אותם השרירים הלאומיים, שאינם פעילים בנו זה אלפים שנה, בכל מיני אמצעים המתאימים להדבר. אז נדע שיש לנו יסוד טבעי, בטוח להבנות מחדש ולהמשיך קיומינו בתור אומה, מוכשרת לשאת את עצמה ככל אומות העולם".

כתבי בעל הסולם, עיתון "האומה"

תפקיד ישראל:

11. "הותקנה ונעשית אומה הישראלית, כמין מעבר, שעל ידיהם יזורמו ניצוצי ההזדככות, לכל מין האנושי שבהעולם כולו.באופן, שניצוצי הזדככות הללו, הולכים ומתרבים יום יום, כדמיון הנותן לאוצר, עד שיתמלאו לשיעור הנרצה, דהיינו עד שיתפתחו ויבואו לידי כך, שיוכלו להבין את הנועם ואת השלוה, השרויים בהגרעין של אהבת זולתו".

כתבי בעל הסולם, מאמר "הערבות"

ישראל ואומות העולם:

12. "וכאשר יושלמו בני ישראל, עם דעת השלם יתגברו מעיינות התבונה והדעת מעל לגבול ישראל וישקו לכל אומות העולם".

כתבי בעל הסולם, מאמר "הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות"

13. "בעת שהאנושות תגיע למטרתה, יתלכדו כל גופות בני העולם לגוף אחד ולב אחד, אשר רק אז יתגלה כל האושר המקווה לאנושות על שיא גובהו".

כתבי בעל הסולם, מאמר "החירות"