חג שבועות: הדרך לחיים

"ממחרת השבת השביעת תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה לה': ממושבתיכם תביאו לחם תנופה…" (ויקרא, פרשת "אמר", כ"ג, ט"ז-י"ח).

כך מתחיל הסיפור על חג שבועות (חג מתן תורה). חמישים יום, זה דרגת בינה. בינה היא תכונת השפעה, מדרגה עליונה. מלכות היא תכונת הקבלה, מדרגה תחתונה. שבע ספירות של זעיר אנפין, בין מלכות ובינה, הן מדרגת ביניים שמפרידות ביניהן. שבע מדרגות שמוכפלות בשבע תת-מדרגות שבכל אחת מהן, יחד 49. והמדרגה החמישים היא כבר בינה, תכונת השפעה טהורה.

לחם (מנחה חדשה) מסמל דווקא את תכונת החסדים. לכן לחם הוא היסוד של כל המזון.

לפי הנוהג של היום, חג השבועות הוא חג מאוד פשוט וצנוע, מפני שעכשיו אין לנו את בית המקדש והקרבת הקורבנות. מנקודת מבט רוחנית, בחג הזה קיים פוטנציאל פנימי עצום, למרות שמבחינה חיצונית הוא לגמרי לא ניכר. הוא מסמל את קבלת ספר ההדרכה של התיקון הרוחני של האדם, קבלת התורה. יחד עם זאת, בשרשרת הרוחנית של החגים: חג הפסח, יציאה ממצרים, נחשב לעיקרי ביותר, אנחנו מתנתקים מהאגו והופכים לעצמאיים, בני חורין, כמו שנאמר שאנחנו הופכים לעם, ומרגע זה הכול תלוי בנו. ואילו חג השבועות נותן לאדם את הדרך לחיים, הוא מקבל "תעודת בגרות", הוא מקבל את התורה, ומכאן הוא ממשיך עם ספר ההדרכה הזה. אך מכאן והלאה קיימים שלבים שצריך לעבור.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות הספר הנצחי", 11.6.2014