חג הסוכות

חג הסוכות נושא בקרבו את סוד החיים. אם נלמד להפוך את מה שלא חשוב בעינינו עתה לחשוב מאוד, נוכל פתאום לגלות מחוץ לבית המוכר, עולם חדש ונפלא. ביציאה מגבולות האהבה עצמית אל האהבה האמיתית, מחכה לנו כל הטוב וכל השפע.

כשהגעתי ארצה הייתי כמעט בן 30, ואז נתקלתי לראשונה בחג הסוכות. נזכרתי בילדות, כשהיינו בונים לעצמנו בית על העץ. אבל כאן ראיתי אנשים מבוגרים, רציניים מאוד, שבונים לעצמם באדיקות מעין צריף בחצר. ניסיתי להבין למה.

ההסבר על כך שעושים סוכה רק בגלל שאבותינו ישבו בסוכות במדבר לא סיפק את סקרנותי. במקביל, התחלתי להתעניין בתורת ישראל לעומק, והגעתי לחכמת הקבלה. שם מצאתי הסבר שונה, שמאוד דיבר אליי.

רציתי להבין, מה קורה עם החיים שלנו? לשם מה בכלל נולדנו לעולם הזה? מה גורם לנו להתנהג כפי שאנו מתנהגים? לאן אנו מתפתחים? מה תלוי בנו ומה מוגדר מראש בחוקי הטבע? האם ביכולתנו להשפיע על גורלנו? ואם כן, אז כיצד? השאלות האלה הביאו אותי לגלות בין היתר גם את סודה של הסוכה.

בונים עולם חדש

הסוכה מרמזת על עולם חדש שאותו אנו יכולים לבנות לעצמנו, דווקא מהפסולת של העולם הזה. במה מדובר? ראשית ניזכר מאלו חומרים בונים סוכה. חז"ל אומרים שאת הסוכה בונים מ"פסולת גורן ויקב", כלומר ממה שנחשב כפסולת. הסכך הוא עיקרה של הסוכה. אנו לוקחים גזם של עצים וכדומה, דברים שכל השנה אין בהם שום צורך ומשליכים אותם לזבל, מרימים אותם מעל ראשינו כסכך ויושבים תחתיו שבוע ימים.

ועתה נתבונן פנימה. מה שחשוב לנו באופן טבעי, מה שמעסיק אותנו כל הזמן ואליו אנו שמים לב, הוא מה שיכול להועיל לנו באופן אישי, או לילדינו. מהדברים האלו אנו בונים את העולם שלנו, את ההצלחה שלנו בחיים, ולכן הם העיקר עבורנו. לעומת זאת, דברים כמו אהבת הזולת, נתינה, השפעה טובה לחברה, הרבה פחות חשובים לנו. במבט אגואיסטי פשוט, דברים כאלה כלל לא נחשבים, סוג של 'פסולת'.

חשוב, לא חשוב, חשוב

לו יכולנו להפוך את הסדר, את הדברים שלא חשובים לנו עתה להפוך לחשובים מאוד בעינינו, היינו מגלים לפתע עולם חדש. על כך אמרו אותם החכמים שהצליחו לעשות זאת: "עולם הפוך ראיתי".

זה מזכיר במשהו כל מיני אפקטים ויזואליים, שבהם על ידי שינוי מיקוד המבט אתה מתחיל לראות מה שבמבט ראשון לא ראית. אלא שכאן צריך להפוך לא את מיקוד המבט, אלא את מיקוד הלב. את הטבע של האהבה העצמית שאיתו נוצרנו מלכתחילה.

היציאה מהבית אל הסוכה מסמלת את הרצון שלנו להחליף גישה לחיים. מאמץ פנימי לסגל לעצמנו הסתכלות חדשה על העולם, על עצמנו ועל אחרים. להפסיק לשקול כל דבר מתוך האגו שלי, מה טוב לי וזהו, ולהתחיל לשקול דברים ממקום גבוה יותר, מה טוב לאחרים.

סוכה בלב

מהותו של חג הסוכות היא הרצון לצאת מאהבה עצמית אל "ואהבת לרעך כמוך", רצון להגיע לחיבור עם כולם. לפחות לשבוע ימים, להתאמץ לחשוב בצורה הפוכה מהרגיל. למרות שבאופן טבעי אני חושב רק על עצמי, להתחיל לחשוב הפוך. כל דבר טוב שרציתי לעשות לעצמי, לנסות לעשות אותו לאחר. ופתאום, כמו בסרט, נתחיל לראות עולם חדש. מציאות חדשה, מלאת דברים מקסימים ומרתקים, שעכשיו איננו קולטים בתוך התפיסה האגואיסטית הצרה והמוגבלת שלנו.

אם בונים סוכה בתוך לבנו, אם יוצאים מאהבה עצמית לאהבת הזולת, נפתח בפנינו עולם רחב ונצחי. יוצא ש"ואהבת לרעך כמוך" אינו כלל מוסרי נחמד וילדותי, אלא נוסחה מדעית ליציאה לעולם בממד גבוה יותר. מעל זמן, תנועה ומקום, מעל כל ההגבלות שישנן בחיים מתוך ספיגה אגואיסטית פנימה, בקבלה לעצמי בלבד. חיים בלתי מוגבלים יכולים להיות רק בנתינה, כי לנתינה אין שום הגבלה, בשום ממד. זהו המימוש השלם והאמיתי של חיינו, פסגת האבולוציה של רוח האדם שבנו.

קישוטים ואורחים

נהוג לקשט את הסוכה כמה שיותר, ולהזמין אליה אורחים רבים במהלך החג. במנהגים אלו אנו רוצים להביע עד כמה יקרה בעינינו השאיפה להגיע לאהבה אמיתית, עד כמה אנו רוצים להגיע פעם למצב השלם של "סוכת דוד".

מדובר במצב שבו כולנו נשב יחד בסוכה, בחיבוק, כמו חברים. בחיבור בינינו נגלה חיים חדשים, נצא מהעולם המוגבל שלנו ונגיע לעולם אינסופי, כאן ועכשיו. כמו שכתוב: "עולמך תראה בחייך". והכי חשוב לזכור, שכל הטוב והשפע תלויים רק בהחלפת הגישה שלנו לחיים, במקום לעצמי בלבד – לזולת. חג שמח!

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/drjBH

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest