דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / חג איחוד עם הטבע שמח!

חג איחוד עם הטבע שמח!

השינויים הפנימיים הנחוצים לאדם על מנת להתחבר עם האחרים, עד לדבקות השלמה בחיבור, אחדות, שיתוף הדדי שמאזן אותנו עם הטבע, זהו תהליך לא פשוט. השלבים של שינויים מסוג זה מתחברים למחזור, שבסופו של דבר נסגר בנקודה ההתחלתית.

עלינו לעבור את כל המחזור הזה על מנת לתקן את עצמנו ולהפוך לחלק המועיל של הטבע ולא לגידול סרטני בתוכו שזולל את כל מה שסביבו והורס את כדור הארץ. האדם חייב להיות מקור הבריאות, הנוחות, כל הטוב והאיזון שבטבע.

כל שנה המצבים האלה שבים כמו בספירלה וחוזרים על עצמם בדרגות יותר גבוהות. בעצם, שנה, זה מספר השלבים שאנחנו צריכים לעבור בחיבור שלנו על מנת להגיע למטרה.

מחזור כזה של שלבי התיקון התגלה על ידי אברהם בעת העתיקה. הוא לימד את תלמידיו שהיוו את המקור להולדת העם היהודי. לכן הוא בא לידי ביטוי במחזור השנתי של החגים היהודיים.

צריכים להבין, שהחגים היהודיים הם לא מסורת של מדינה מסוימת או של עם אחד, אלא הם סמלים של מצבים רוחניים מיוחדים שבהם אנחנו משיגים השפעה הדדית, אהבה שבינינו בדרגות גבוהות יותר ובעומק גדול יותר של התכללות בחיבור הזה בלב ובשכל.

זו לא חגיגה של אירועים היסטוריים מסוימים שנחוו על ידי איזה עם נפרד ושאינם שייכים לתוכנית הטבע הכללית. החגים האלה משקפים מצבים רוחניים של העם כקהילה של אנשים. הם כבר טמונים בטבע כדרגות מסוימות של השתוות שלנו עם הטבע בדרך ההתקדמות לקראת מצבים של איזון והרמוניה.

אם אנחנו מזהים את עצמנו כעם ומתחברים בינינו במידה זו או אחרת, בכך אנחנו משיגים דרגה מסוימת של איחוד הטמון בטבע וחוגגים דווקא את האירוע הזה. כאשר אנחנו עולים עוד קצת לדרגה הבאה של חיבור שבטבע ושל השתוות הצורה עימו, אנחנו שוב חוגגים את ההישג הזה.

האדם אינו קובע בעצמו את החגים לפי החלטתו, אלא חוגג את השגת הדימוי והדבקות שכבר קיימים בטבע. לכן לא ניתן לשנות את החגים האלה.

במצבנו היום, אנחנו הפוכים לגמרי מהטבע האינטגרלי. כל חלקי הטבע קשורים במערכת האחידה במאה אחוז. ורק המין האנושי נמצא בהרס מוחלט והפוך מהאיחוד הטבעי.

אולם, אם האנושות, או לפחות חלק ממנה, בהתחלה תהפוך את עצמה לדומה לטבע, תתקרב לצורתו האחידה והכללית, אז נגיע למידה מסוימת של חיבור. קודם כל עלינו להכיר בכך שאנחנו שונאים זה את זה. זהו הטבע שלנו שאיתו נולדנו.

זה נקרא "הכרת הרע", הכרת הטבע ההפוך שלנו שאינו מאפשר לנו להגיע להרמוניה ולאיזון עימו. עבור זה נדרשים מאיתנו בירורים פנימיים, להתפלל (להפליל) לעצמנו. וידוי כזה שקודם לראש השנה נקרא "חודש אלול".

בזמן הזה אנחנו מבררים את המצב האמיתי שלנו ביחס לאותו המצב של החיבור הטוב והנפלא שאליו אנחנו חייבים להגיע. כלומר, אנחנו מגלים מה אמור להיות המצב המתוקן, אנו משווים אותו עם המצב הנוכחי שלנו, רואים את הפער העצום ביניהם ולכן מתפללים (שופטים את עצמנו).

אנחנו מבינים אילו "פושעים" אנחנו ומה צריכים לעשות עם עצמנו. אז אנחנו מתחילים לארגן את העבודה על מנת להתחיל להתקדם לקראת החיבור. הכוח שנמצא בטבע ומחבר את כל חלקיו, אנחנו מכריזים אותו ככוח הממלכה ששולט בנו! הכוח הזה מחזיק יחד את כל המערכת הזאת והופך למטרה שלנו. אנחנו משתוקקים להידמות לו.

זה נקרא "ראש השנה", התחלת השינויים שלנו, המחזור החדש שבסופו אנחנו רוצים להיות דומים לכוח הכללי השורה בטבע.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 434, 14.09.2014

ידיעות קודמות בנושא:
שנה חדשה, התחלה חדשה
לא לפגר אחרי לוח השנה של התיקונים
לוח השנה החגיגי של העלייה והחיבור

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/x1Mjw

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest