קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: באיזה אופן, על ידי דבקות עם הקבוצה והרב, האדם בהדרגה מפתח דו-שיח פנימי עם הכוח העליון, מגלה את הבורא?
תשובתי: יכול להיות שהפרצוף של החבר לא מוצא חן בעיניי, אבל אני רוצה להיות בקשר איתו ורואה שהאדם ניסתר ממני. בתוכו יש איזו נטייה לאמת, יחס מיוחד. על ידי כל מיני פעולות שונות ושינוי עצמי אני מגלה את החברים האלו שלי, שמקודם דחו אותי על ידי המראה שלהם. אבל עכשיו אני מתחיל לגלות את הצורה הפנימית היפה שלהם. כך אנחנו עוברים ממצב למצב.
אחר כך המצב הפנימי הזה נראה לי רגיל ו"לא משהו", ואני מאבד בו עניין, אבל בכל זאת אני ממשיך לעבוד ומגלה צורה עוד יותר פנימית עמוקה, יותר נעלה. כך אנחנו בונים את הקשר הפנימי עם החברים.
שאלה: מה בדיוק אני ממשיך?
תשובתי: אני ממשיך לחפש בחבר את הרצון הפנימי שלו ולא תכונות חיצוניות. אם אני אחפש בצורה כזאת, אז במקום החברים הישנים אני אגלה חברים חדשים שהסתתרו אצלם בפנים.
שאלה: מה זה אומר להשתוקק לראות את הפנימיות של החבר ולא את החיצוניות שלו?
תשובתי: לראות את החבר מבפנים, זה אומר, להשתדל יותר ויותר להתחבר איתו, להצדיק אותו. להבין שהבורא שלח אליי את החבר הזה כדי למצוא דרך החיבור עימו את הבורא. לכן אני נאלץ לעבוד איתו, על אף שהייתי מעדיף שהבורא ישלח לי את בעל הסולם בתור חבר.
שאלה: הייתי אדיש כלפי החבר, אבל פתאום מתחיל להתפתח בי יחס חדש. מה זה השינוי הזה?
תשובתי: האור מתחיל להשפיע עליך ולכן אתה מתחיל לשים לב, שבחבר יש משהו גדול יותר מאשר סתם גוף בהמי. זה נקרא "באורך נראה אור". על ידי השפעת האור, אתה מגלה, שגם בחבר יש אור. אתה עדיין לא יודע ולא מבין שזה אור, אבל כבר מתחיל לראות שבחבר יש משהו בעל ערך.
מתוך שיעור על "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 27.08.2014
ידיעות קודמות בנושא:
לראות את העולם מתוקן
מאמונה לאמת
את מי אני רוצה לתקן?
