קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: ישנן מדינות, תרבויות, שבהן קל לתאר את התהליך של ההכרה העצמית, למשל באמריקה או במדינות אירופאיות מפותחות. אבל ישנן חברות שבהן המסורות העתיקות כל כך חזקות שבינתיים קשה לתאר לעצמנו את החדירה של החינוך האינטגרלי לשם. איך אתה רואה מה צריך להתרחש כדי שהאנשים האלה יתחילו "לשבת במעגל"?
תשובתי: אני רואה שממש תוך עשר עשרים שנה החברות האלה יהפכו למשהו חדש לגמרי.
תראה מה קרה להודו ולסין עם אורח החיים הסגור שלהם בכפרים, בניתוק מכל הציביליזציה. תראה מה קורה עכשיו, איך האנשים חיים: על איזו מיטה במעונות הצמודים למפעל שבו עובדים לא פחות מ-50 אלף בני אדם. הכול השתנה לחלוטין.
ועכשיו האנשים האלה הופכים למובטלים, ולאן יש להם לחזור? האדם איבד את מיטתו במעונות וזהו, אין בשבילו כבר מקום אחר, פינה אחרת בעולם. זה נורא מה שמתרחש במדינות האלה. והודו וסין הם מרחבים עצומים.
צריכים להבין שהשינויים יכולים להיות מאוד חדים, חריפים ומהירים, ואני חושב שזה יקרה די מהר. אני רואה באיזו מהירות משתנות אפילו המדינות במפרץ הפרסי, כמו הנסיכות האמירויות. אלה בעיקרון מדינות משכילות, שכל האוכלוסייה נמצאת ברמת חיים טובה, אבל אורח החיים שלהם, החיים בשבטים, משתנה מהר מאוד בזמן הזה, ופתאום נעלם כל היסוד לזה.
לכן החברות הסגורות, למרות שעדיין קיימות פה ושם, אבל הן מהוות כניסה איטית לתוך המסה הכללית שכבר חיה פחות או יותר חיים מודרניים.
מתוך שיחה מס' 14 על החינוך האינטגרלי, 18.12.2011
ידיעות קודמות בנושא:
התלמידים שלנו הם תקוותנו
סיבה לשמחה
איך לזהות את אנשי הקריירה?
