דף הבית / חכמת הקבלה / שורשים רוחניים / זרעי הגלות – חלק ז'

זרעי הגלות – חלק ז'

השורש הפנימי של העם היהודי

הערה: בדיחה: אדם נקלע לאי בודד ופוגש שם יהודי. היהודי מראה לו את הממלכה שלו הכוללת גם שני בתי כנסת. האדם שואל אותו: "בשביל מה אתה צריך שני בתי כנסת?", היהודי עונה לו: "באחד אני מתפלל ובשני כף רגלי לא תדרוך". יחסים הדדיים כאלה מלווים אותנו לאורך כל ההיסטוריה של ההתפתחות.

תגובתי: זה מצביע על השורש הפנימי של העָם היהודי שמורכב משני חלקים, ביולוגי ורוחני. אם לפי החלק הרוחני על העָם להתאחד, אז לפי החלק הביולוגי האנשים מרגישים דחייה זה מזה. אין ביניהם קרבת דם ואין להם שום קשר בכל הרמות הגשמיות, אלא רק בדרגה הרוחנית. צריך להשיג את הדרגה הרוחנית מפני שהיא שבורה ומנוגדת לדרגה הגשמית.

טבעי הדבר שבעָם הזה קיים ריחוק מוחלט זה מזה, ורק שנאה הדדית של אומות העולם מחזיקה את היהודים במסגרות כלשהן, כדי שהם לא יברחו, יתפזרו ויתבוללו לגמרי בקרב אומות העולם. לכן הודות לשונאים שלהם היהודים עדיין מחזיקים את עצמם יחד.

מתוך תכנית הטלוויזיה "ניתוח שיטתי של התפתחות עם ישראל", 08.07.2019

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/FQKSe

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest