קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
חכמת הקבלה מדברת על כך שהאדם יכול למלא את עצמו רק על ידי העברת תענוגים לאחרים. הבעיה היא שהאדם רוצה לקבל תענוג, בכך שמחזיק אותו בתוכו. אך אם התענוג יעבור ממנו למישהו אחר, וממנו לעוד מישהו, וכך יתפשט בין כולם, אז התענוג יהפוך לזרם סגור בלתי פוסק! אז תתחיל להרגיש חיים לא רק באותו רגע קט כשהתענוג ממלא אותך, ואז הוא מייד נעלם ומשאיר אותך ריקני.
אז אם נוכל להתחבר בינינו למערכת כללית משותפת סגורה, כשדרכנו, כמו בתאים של ה"גוף" המשותף שלנו, כל הזמן יזרום זרם של תענוגים, אז נרגיש חיים נצחיים בטוב המוחלט המגיע מכולם. ומה זה הטוב המוחלט? – זה תענוג אין סופי בלתי פוסק!
אם באופן כזה אתה מתחבר עם האחרים, ודרכך זורם תענוג, אור, הרגשת החיים, אז בדומה לתאים של אורגניזם ביולוגי שמעבירים את הנחוץ מזה לזה, אתה נותן חיים לכל המערכת הזאת. אך חוץ מהחיים הבהמיים שבהם חי הגוף שלנו, במערכת הזאת מופיעה הכרת דרגת ה"אדם". מפני שכל "תא" שלה מעביר לאחר לא רק את אנרגיית החיים, אלא גם רצונות ומחשבות.
התענוג בפני עצמו, זה משהו אבסטרקטי, כמו חשמל שניתן לנצלו בהתאם לצרכים: גם לחימום, גם לקירור, גם ליצירת לחץ וגם ליצירת ואקום, וכולי. וכשבמערכת סגורה כזאת, התענוג זורם בין כולם, אז כל אחד מתמלא דווקא במה שהוא רוצה, לֵמָה שמשתוקק. אך חוץ מהרגשת חיים נצחיים ושלמים, במערכת כזאת נוצרת הרגשת חיים של כל המערכת, של הבורא, של דרגתו ומחשבתו. כמו שהגוף שלנו, כתוצאה מפעילותו הביולוגית, יוצר תנאים להרגשתנו כבני אדם, בדרגה יותר גבוהה משלנו, הבהמית.
האדם לא יכול
למלא את עצמו
בכך שמחזיק
ת'תענוג בתוכו
רק על ידי העברתו לאחרים,
מרגיש האדם חיים נצחיים.
רק כשמתחבר עם החברים,
זורם דרכו ים של תענוגים.
בטוב המוחלט המגיע מכולם.
אור ממלא את העולם.