דף הבית / חינוך, ילדים / זעם בולם את עיכול המזון

זעם בולם את עיכול המזון

שאלה: איך אתה יכול לפרש את הנחת היסוד של הרמב"ם: " אל תאכל אף פעם, כשאתה כועס"?

תשובתי: אם האדם כועס בזמן האכילה, אז בתוך גופו מופעלות כאלה מערכות פנימיות ששׂורפות הכול, גורמות לקֶצר בתוכו, ואז המזון לא מעובד. נחשב, שבזה האדם מחדיר לתוך התהליך של עיכול המזון הפרעות נוספות. אם הוא כועס בזמן הסעודה, אז זו הפרעה, הזעם מתעכל לדם והאדם שורף את המזון, במקום לקלוט אותו בצורה נכונה.

חוץ מזה, במצב הזה הוא לא יכול ללעוס ולבלוע בצורה נכונה את המזון. קשה לו לשמור על הכמות הנדרשת של הלעיסות. בממוצע האדם צריך לבצע 32 תנועות לעיסה כדי ללעוס את המזון, ואם לא, אז לפחות 14.

מי מאיתנו מבצע בצורה נורמאלית ובריכוז 14 תנועות לעיסה, לפני שהוא בולע את המזון? כי אם אנחנו לא עושים זאת, אז אנחנו בולעים רעל. הכול מקושר באופן הדדי.

מה גם, שעבור זקנים, נשים, ילדים וגברים המזון צריך להיות בשיעור צפיפות שונה בהתאם למצב בריאותם, לאופי שלהם, למצבם הפנימי.

אם אני זקן ויש לי שיניים חלשות, אז דרוש לי מזון מתאים, כי אני על ידי השיניים שלי לא יכול לטחון אפילו עלים ירוקים. כלומר, אני צריך לטחון אותם קודם לכן או לקבל משהו אחר. בהתאם לטבע, לאנשים זקנים בכלל לא צריכים להיות שיניים תותבות. הם זקוקים למזון קביל, כלומר הקיבה וכל המערכת של הגוף צריכות לקבל מזון אחר לגמרי. כי אי אפשר להגיש לאדם זקן חתיכת בשר אם אין לו שיניים. לכן הוא צריך לקבל מזון יותר רך ודליל, שבושל ונטחן, כי הקיבה שלו כבר לא יכולה לסבול שום דבר אחר.

זה מעניין, שהשבטים הפרימיטיביים השתמשו בעיקר באוכל מבושל. האדם המודרני המתורבת סבור, שהכול צריך להיות עסיסי, ירוק, טבעי, לא מעובד, ישר מהשדה, בעוד שנציגי השבטים השונים בעיקר מעבדים הכול. מה גם, שהם מבשלים את המזון בכזאת צורה, שכביכול מוציאים מתוכו את כל האלמנטים המועילים, אבל חיים חיים ארוכים, זה מה שמעניין!

מתוך שיחה מס' 3 בנושא "רפואת העתיד", 07.04.2013

ידיעות קודמות בנושא:
סעודה: רגע של הרהורים פנימיים
בשביל מה ירדנו מהעצים?
איזון הגוף, זה איזון העולם

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/a8tBH

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest