דף הבית / קבלה ומדע / חושבים מדע / זמן, תנועה ומקום ברוחניות

זמן, תנועה ומקום ברוחניות

זמן, תנועה ומקום ברוחניות
שאלה:
תיאוריות רבות דנות במושג הזמן כדבר סובייקטיבי. מחקרים תומכים בקשר בין "זמן נפשי" לבין איך שהמציאות משתקפת ברמה ה"נפשית", ומדברים על אפשרות של תפיסת מציאות בממד אחר. מה דעתך על זה כמקובל?

תשובה: עדיין אין לזאת שום קשר להגדרה הרוחנית של זמן, כי זמן נפשי-סובייקטיבי הוא מה שמורגש בגוף האדם, בשכלו.

ברוחניות, מושגים של זמן, תנועה ומקום – מוגדרים רוחנית, כלומר ללא תלות בחומר, אפילו לא בחומר שכלי ומנטאלי.

אלה הן ההגדרות הרוחניות (מתוך "תלמוד עשר הספירות", חלק א):

זמן – הוא סכום מסוים של בחינות המשתלשלות זו מזו ומסובכות זו בזו בסדר סיבה ומסובב, כגון ימים חדשים ושנים" (הגדרה טז).

מקום – הרצון לקבל שבנאצל הוא ה"מקום" אל כל השפע והאור שבו (הגדרה לה).

תנועה – כל חידוש צורה נבחן לתנועה רוחנית, על שם שנבדלה מן הצורה הקודמת ויצאה בשם לעצמה. בדומה לחלק הנבדל מדבר גשמי שמתנענע ויוצא לו ממקומו הקדום (הגדרה נד).

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/4tBWk

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest