דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / זכות מכובדת לשרת את האנשים

זכות מכובדת לשרת את האנשים

שאלה: המלחמה האחרונה גרמה בדור הצעיר שינוי מיוחד, פתאום הופיעה בהם הבנה אחרת, רצון ענק שלא היה קודם. עוד לפני מספר חודשים, מילים כמו "איחוד", "חיבור" לא דיברו אליהם. אבל האירועים האחרונים נתנו להם להרגיש את הקשר בין בני אדם, כאילו שהטביעו בהם את ההרגשה החדשה הזאת.

בעיקרון, זה דווקא אותו הדור שנלחם, אם לא הם עצמם, אז החברים שלהם. החבר של הבת שלי כל הזמן חיכה שיגייסו אותו, כל הזמן היה להוט להגיע לחזית כדי לתרום את חלקו. משום מה, הייתה לו תחושה שאם הוא לא משקיע אז הוא כאילו מאבד משהו.

תשובתי: האדם מרגיש שהוא לא מקבל את מה שמגיע לו. בהגיעו לחזית, החייל מרגיש שהוא מקבל בזכות זה שהגיע, ולא שהוא נותן. זוהי תופעה חדשה שלא נצפתה במלחמות קודמות ובפעולות צבאיות. היא שייכת למדרגה הבאה של האדם, שמתחיל להרגיש את הנתינה שלו כקבלה.

כי חייל שמגיע לחזית, מקבל נשק ביד והולך לבצע פקודה, צריך להרגיש את עצמו כמקריב, כמשרת את המדינה. ואילו הוא פתאום מרגיש את עצמו כמקבל, כי רוכש רגש של שייכות לעָם שלו, לכזאת פעולה שמאחדת את כולם יחד. הוא מקבל משם את כוח האיחוד.

אם הוא לא מגיע לחזית, אז הוא לא מקבל את הרושם המיוחד הזה, הוא כאילו נשאר ריקן, וזה חסר לו. לכן הוא משתוקק להגיע למרכז העניינים כדי להיות יחד עם כולם, ואפילו לא פיזית, אלא נפשית. כי אז הוא מרגיש מילוי. הוא מבין, שזה המקום היחיד שיכול למלא אותו.

הפעם, התחושה הזאת באה לידי ביטוי באופן ברור במיוחד, ונקווה שזה יספיק כדי להתקדם הלאה כבר ללא מלחמות.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 425, 12.08.2014

ידיעות קודמות בנושא:
ישראל: התקווה לחיים חדשים
תתאחדו או תמותו
מי אנחנו – עָם או אוסף של פליטים?

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/E9v48

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest