זכוכית מגדלת עבור האור העליון

שאלה: מה זה אומר להתאמץ להתחבר בזמן קריאת ספר הזוהר?

תשובתי: קריאת הזוהר, זה זמן שבו אתה לא צריך להפעיל את השׂכל שלך, אלא את הנפש שלך. עכשיו אתה צריך לחשוב איך עלינו להתחבר כדי להיות כמו זכוכית מגדלת שעל ידה מושכים את קרני השמש כדי להדליק מתחתיה איזה חומר.

איך אנחנו יכולים לרכז את עצמנו לכזו נקודה של מיקוד? כי אז אנחנו נרגיש את האור שישפיע עלינו ויעבור דרכנו, יאיר על הרצון לקבל שלנו ויעשה בו שינויים: אז הרצון יעשה "צמצום", ירכוש "מסך" ויתחיל לעבוד.

וכל העבודה שלנו נעשית על ידי זכוכית המגדלת הזאת, שהיא יותר ויותר חזקה, עוד יותר עוצמתית. כל העבודה היא בריכוז יותר ויותר גדול של הקבוצה, בכמות ובאיכות, כדי שיבוא אור יותר חזק ויביא אותנו בצורה יותר מהותית ואיכותית לחיבור, ואז אנחנו נגלה בחיבור בינינו את המצב הרוחני. זה נקרא "העולם הרוחני" שאנחנו מגלים.

שאלה: האם את זכוכית המגדלת הזאת אני בונה במאמצים שלי או שהיא נוצרת מכל המאמצים של כולם?

תשובתי: מכל המאמצים שלנו. זכוכית המגדלת עצמה היא לא חשובה, חשובה הנקודה המרכזית שבזכוכית המגדלת שבה מתחברים כל קרני האור ודרכה עוברים למטה.

שאלה: מאיפה אנחנו יודעים שכל המאמצים שלנו היו מוצלחים?

תשובתי: לפי התוצאה, אתם מקבלים את השינויים הרצויים, כמו שנאמר: "יגעתי ומצאתי". יגיעה, זה בחיבור בינינו, בלב אחד ובערבות הדדית, ומציאה, זה כאשר בחיבור בינינו אנחנו מגלים את תכונת ההשפעה הראשונה, שנקראת המדרגה הרוחנית הראשונה.

שאלה: מה ישתנה בי אחרי השינוי הזה?

תשובתי: אתה לא רק תרצה להשפיע, אלא גם תוכל להשפיע.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 08.12.2013

ידיעות קודמות בנושא:
מרכז כל ההשקעות והתקוות
סודות קריאת הזוהר
טוב מעט, אבל יחד