דף הבית / המשבר ופתרונו / זירת המחלוקת

זירת המחלוקת

בעל הסולם, מאמר "הגלות והגאולה": "ועל כן אמרו ז"ל: "ישראל עזין שבאומות הן", כי כל שדעתו רחבה יותר, הוא עומד על דעתו ביותר.

והוא חוק פסיכולוגי. ואם לא תבינו אותי, צאו ולמדו את הפרק הזה בין חברי האומה היום, אשר בעת שהתחלנו לבנות, כבר הספיק הזמן לגלות בנו את העזות ותקיפת הדעת, ומה שהאחד בונה השני סותר.

…וזה גלוי לכל. אלא מה שאני מחדש הוא דבר אחד, כי המה סבורים, אשר סוף כל סוף יבין הצד שכנגד את הסכנה, ואז ירכין ראשו ויקבל את דעתו."

בדיוק כך נלחמות המפלגות בכנסת, חברי אותה המפלגה אחד נגד השני וכל אדם נגד עצמו. הפילוג הזה אינו משאיר אף פירור שלא מנוגד לאחרים. כולם עומדים על דעתם, כל אחד שומר בעקשנות על דעתו האישית, מצפה שהיריב ייכנע ויסכים עימו. המפלגות מתעקשות, מתנגשות "ראש בראש", מתחרות ביניהן מי יותר חזקה ומי יותר נחושה בדעתה. לא חשובה להם הגישה של מי צודקת יותר, כי הם מבררים מי ישלוט. כל אחד מחפש אמצעים כדי לשלוט על האחרים בכוח ו/או בעורמה.

בתנאים כאלה אין שום תקווה לשלום ולתיקון. וברור שהעם שנמצא תחת שליטת כל ה"מתקוטטים", לעולם לא יפיק תועלת אמיתית מה"קרקס" שמתרחש בצמרת.

באשר לנו, אנחנו לא צריכים בשום פנים ואופן לדרוך בתוך ה"זירה" הזאת. אנחנו פונים לעם רק במטרה אחת, והיא, לחבר בין כולם, להראות דוגמה כיצד החיבור עוזר לעשות סדר ולנצח. לא לנצח את האחרים אלא לנצח את הבעיות. רק כך אנחנו יכולים לפעול, ודווקא את זה ניסה בזמנו בעל הסולם להעביר לבן-גוריון ולמנהיגים נוספים. הוא ניסה להסביר כיצד לבנות יחסים נכונים בתוך הממשלה וכיצד לבנות את החברה והישוב.

באופן כללי, אפשר להשתתף בממשל המקומי, המדיני או העולמי, אבל רק בתנאי שאתה מספיק חזק כדי להישאר עדיין באותו הכיוון רק לקראת החיבור בין כולם וכל הזמן לעבוד על כך. במקרה כזה, לא חשוב לך באיזה נושא דנים: ביטחון, חינוך, תרבות, דיור, בעיות של שכבות אוכלוסייה שונות, וכולי. אתה אומר דבר אחד: אפשר לתקן זאת רק על בסיס החיבור ואנחנו חייבים להקים מערכת יחסים מתאימה בין האנשים. ובהמשך, על סמך זה אנחנו נוכל לפתור את הבעיות (אם תשארנה כאלה) אחרי שנתחבר נכון.

על ידי גישה כזאת, אנחנו לא משתתפים ב"קטטה" הכללית אלא אנחנו רק צוברים כוח שנותן לנו העם, כדי שבסופו של דבר נכניע את כל ה"מתקוטטים" על ידי הפתרון העיקרי, שהוא – נחיצות בחינוך האינטגרלי לחיבור העם. וגם אם לא כולם מאמינים לנו, העיקר שנגיע להסכמה הדדית שתאפשר לממש את השיטה הזאת. והיא כבר תביא שינויים.

בכל אופן, אנחנו אף פעם לא מתווכחים עם אף אחד על שום דבר, חוץ מהעיקר, שרק דרך החינוך האינטגרלי, רק בחיבור אנחנו נגיע לפתרון.

זה ההבדל בינינו לבין האחרים, כיוון שהם דנים בפתרון של בעיה מסוימת ואנחנו מדברים על אמצעי אוניברסלי, על הגישה שצריכים לממש כדי לפתור כל בעיה. באופן כללי, אנחנו רואים את העולם הזה כאמצעי לתיקון והם רואים בו "זירה" לפעילות שלהם. אנחנו חושבים שצריך לתקן את עצמנו והם חושבים שצריך לתקן את העולם. זהו הבדל גדול, הבדל בין סיבה ותוצאה.

ניתן לחשוב לכאורה, כיצד החיבור קשור לדיור, למערכת החינוך ולבעיות אחרות? אנחנו אומרים שקודם נתחבר ואחר כך נפתור את הבעיות. ובינתיים, האנשים מקבלים את החינוך האינטגרלי ובהדרגה הבעיות נעלמות. כאשר טבע האדם משתנה על ידי שיטת החינוך הנכונה, הוא כבר מסתכל אחרת על החיים.

אנחנו עוד נצטרך לברר את המנגנון הזה, אבל כבר עכשיו ברור, שבגישה כזאת יש גם יתרונות וגם חסרונות. היתרון הוא בכך שאנחנו לא נלחמים נגד אחרים במגרש שלהם. כל עוד הם רבים, אנחנו יושבים בצד, כי אנחנו יודעים שאף פתרון שלהם לא יעבוד, אלא רק הפתרון שלנו. מדוע? מפני שהם לא מבינים את העיקר, שבעיית העולם היא חוסר בחיבור. וכאן נובעות כל הבעיות. ולכן, במקום לדון באין סוף בעיות, צריכים לטפל בשורשן, בפירוד.

אבל, כדי לקבל עוצמה ואפשרות להפעיל את האמצעים והמשאבים הנכונים למימוש החינוך האינטגרלי, אנחנו זקוקים לתמיכה גדולה מצד הציבור. אליו אנחנו צריכים לפנות, בלי להתערב בוויכוחים שונים ולקבל כוח מהאנשים. אנחנו לא צריכים כוח כדי להוכיח משהו או לנצח מישהו. להיפך, אנחנו עובדים בשטח ששם אין לנו מתחרים. אף אחד אחר לא יכול להיכנס לשם.

אבל מצד שני, זה גם חיסרון. כי המאבקים ביניהם ברורים לכולם. אנשים יוצאים לרחובות כדי להשיג משהו מסוים והמנהיגים דנים על כך. ואנחנו מאוד מופשטים, מעורפלים, נמצאים בפנטזיות על חיבור כללי מעורפל כלשהו בין האנשים. אבל אם אנחנו בכל זאת מצליחים להסביר להם שבחיבור בינינו טמון הכוח האמיתי שיאפשר לנו לשנות את החיים שלנו, אז אנחנו נוכל להתרחק מאוד מכל יתר ה"חכמים" ונוכל לצעוד בבטחה בדרך שלנו.

וכל עוד החברה מניחה שהכול נתון לגורל עיוור, המפלגות ממשיכות להתווכח על השיטות והפתרונות של בעיות כאלה או אחרות. אולם למעשה, אף אחד אינו מסוגל לפתור אותן, מכיוון שמקורן בטבע ודרושה הבנה של המערכת הכללית שנכון להיום עדיין נסתרת מהאנושות. לכן, אנחנו חייבים לקשור את זה לכוח האור, להיות הקטע המקשר, ואז אנחנו נצליח לבצע את משימתנו.

מתוך שיעור על פי המאמר "הגלות והגאולה", 14.08.2013

ידיעות קודמות בנושא:
ישראל: הזדמנות לעלות או להיעלם
תאומים סיאמיים בכל היבשות
ישראל: בלי חיבור אין עתיד

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/A7Uy3

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest