דף הבית / חינוך, ילדים / זה לא חיים, אלא דוגמאות על גבי דוגמאות

זה לא חיים, אלא דוגמאות על גבי דוגמאות

בחיי היום יום שלנו אנחנו כל הזמן משתמשים בדוגמאות ממה שאנו רואים סביבנו. בכל מקרה ומצב, מייד מופיעה אצלי, במודע או שלא במודע, איזו תמונה מאיזה סרט או משהו, ואני מקרין אותה במוחי. אם לא הייתי רואה את זה, אז לא הייתי יכול להקרין את זה. הייתי נמצא בדרגה בהמית, רק ברמה של אינסטינקטים. כל מה שמעל לאינסטינקטים מושאל מהצד, מהחברה הסובבת, שממנה אנחנו שואבים דוגמאות.

חייבים לתת לאדם כאלה דוגמאות טובות, כדי שהוא בכל רגע ידע כיצד לנהוג, כדי שזה יביא אותו דווקא לקשר עם האחרים, ורק לזה. צריך לצייד אותו בכמות מספקת של דוגמאות, ואז הוא ישחק איתן, יקרין אותן לעצמו: פעם דוגמה כזאת, פעם אחרת, פעם שלישית וכולי.

אנחנו הרי לא נוהגים אחרת. אנחנו כל פעם מקרינים איזו תמונה שראינו באיזה מקום, שהפכה עבורנו לדגם וקנה מידה מסוימים: איך אני ישֵן, אוכל, מתקשר, עומד. לבד עם עצמי, לא משנה איך, בכל מקרה, אני תמיד מתבסס על הדוגמאות הזרות האלה.

מתוך שיחה מס' 38 על חינוך אינטגרלי, 08.07.2012

ידיעות קודמות בנושא:
הכנה לברית הנישואין
משפחה: שמחה או כפייה?
טכניקה של ויתורים במשפחה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/galN5

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest