דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / "עשיריות" / זהירות עם הדחפים היפים

זהירות עם הדחפים היפים

בעל הסולם, "אהבת ה' ואהבת הבריות": "ובזה נמצא הנברא הולך ומתפתח במעלות הרוממות האמורה, עד שמגיע לדרגה שמאבד מקרבו כל בחינת אהבה עצמית וקבלה עצמית, וכל מדותיו הם להשפיע – או לקבל על מנת להשפיע. ועל זה אמרו חז"ל: "לא נתנו המצוות אלא לצרף בהם את הבריות". ואז נדבק בשורשו בשיעור הכתוב: – "ולדבקה בו"."

מדוע אנחנו נמצאים כאן, בעולם הזה, באחת המדרגות הגרועות ביותר שאין נמוכה ממנה? – רק מסיבה אחת, והיא, ללמוד להשפיע ולעבור את כל השלבים בדרך, עד שנגיע להתאמה שלמה לבורא שנקראת "ולדבקה בו".

על כך מדברת חכמת הקבלה. היא מתקנת את היצר הרע שלנו שניתן לנו מלכתחילה והוא מתפתח בנו. כלומר, עלינו ללמוד להשתמש נכון בשיטה הזאת שיש בה את המאור המחזיר למוטב, ללמוד לעשות פעולות כדי לעורר את המאור הזה. כי הוא מתקן אותנו וכך אנחנו מתקדמים בדרך.

בעצם, אלה כל הפעולות שעלינו לבצע, פעולות להשפיע שעל ידן בכל מצב, אנחנו מעוררים על עצמנו את המאור המחזיר למוטב הגדול ביותר. והוא כבר יודע אילו רצונות צריך לתקן ומה הם שלבי התיקון שלהם. לא עלינו לבצע את תפקידו, כי בינתיים אנחנו לא מסוגלים אפילו לדבר עליו. שיתקן, כי זהו עניינו, ואנחנו צריכים רק לתת לו הזדמנות. כי בזה הוא תלוי בנו וההזדמנות היא באחריותנו.

ובכן, אין לנו יותר מה לעשות, אלא הפעולות שבאמצעותן אנחנו גורמים נחת רוח ותענוג לזולת עוזרות לו. מדוע? מפני שזהו ציווי מהעליון. בעצם, בכלל לא אכפת לי מהזולת ואני לא רוצה להכיר אותו, אני בכלל לא מרגיש אותו. אבל קיים כוח עליון והוא מחייב אותי לעשות זאת, ומסביר לי, שדווקא על ידי פעולות כאלה אני יכול לגרום לו נחת רוח. לכן אני פונה לזולת.

מכאן ברור שאם אני עוזר לזולת בלי כוונה לגרום נחת רוח לבורא, אז הפעולות הללו שקריות ומובילות אותי לדבר הפוך, לחורבן. כי "הכול ברא ה' למענהו", כדי שנגיע אליו. והדחפים היפים למען האנושות, כמו בניית הקומוניזם ברוסיה או התנועה הקיבוצית, מביאים רק לחורבן.

בכל הפעולות שלי, עליי לממש את העיקרון "ישראל, אורייתא וקב"ה חד הוא". "ישראל" זה אני, "אורייתא", זה הקשר הנכון ביני לכל האנושות, מהאנשים הקרובים ביותר ועד הרחוקים ביותר, הקשר שבנה האור המחזיר למוטב. ו"קב"ה", זה מה שמתגלה ככללות המקיפה בתוך הרשת הזאת.

המימוש מתקיים ביחסים בין בני האדם. המבצע הוא האור המחזיר למוטב, שאני מעורר אותו. והכול רק כדי לאפשר לבורא להתגלות, כי דווקא זה גורם לו נחת רוח. לכן אסור לנו לברוח מהכלל, מהאנושות, ובעיקר מהקבוצה שלי, מה"עשירייה" שלי…

מתוך שיעור על פי מאמרו של בעל הסולם "אהבת ה' ואהבת הבריות", 02.06.2013

ידיעות קודמות בנושא:
דרך בלתי נמנעת
עומד עם רגל אחת על המדרגה הבאה
המציאות הגשמית היא החסד הגדול ביותר של הבורא

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/lBXMV

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest