ותלכנה יחדיו

מתוך שיעורו של הרב"ש: "ישראל שגלו – שכינה עימהם". לומדים: הכלים דמלכות יורדים למטה, בזמן שהעליון מעלה, גם התחתונים עולים, אבל גם זה צריך ביאור, גם זה צריכים להבין. מכל דבר אנו לומדים שלילי וחיוב. אנו לומדים צמצום בינה, ואנו לומדים מלכות נמתקה. "ישראל שגלו – שכינה עימהם".

כשהם בגלות, הם בעצמם, אין להם טעם, התורה שלהם גם כן, אומרים, אין לה טעם. הבנת את זה או לא?

נמצא כפי שהוא מרגיש את עצמו, כך הוא מרגיש את העליון. זה נקרא "צמצום". מצד השני יש "מיתוק", הנקרא זה "אני ה', השוכן איתם, בתוך טומאתם". אף שעדיין לא נטהרו, מכל מקום יש התלבשות אורות בבחינת מקיפים, שמקבלים כל פעם התעוררות, בלי כלים פנימיים.

כשבאה לאדם התעוררות, אין אדם אומר : "אני רוצה עכשיו להתעורר". זה לא לחיצה על הכפתור. באה לו התעוררות, באה מאליו. זה נקרא "אור מקיף". כשבא לידי התחתון – נקרא "אור פנימי", תחתון מעלה מ"ן. הבנת ההבדל ?

כשהתחתון עושה, התחתון בעל הבית. העליון…בית, הוא רוצה להיכנס בחזרה. אין אריכות ימים. ההתעוררות – אין לה אריכות ימים, נו !

גם כן. זה נקרא בחינת עליית מ"ן – התחתון מתעורר בעצמו.

שמע, יש יחס, ויש מציאות. אני מדבר מיחס. מציאות אמיתית מתחיל רק לאחר שאדם ישיג כלי קבלה שלו. מה שאנו מדברים – מדברים רק מיחס, לא יותר."

הבורא תמיד מטפל באדם שרוצה להתקדם. אולם לפעמים זה מתגלה כך, שהוא מקרב את האדם אליו, ולפעמים הוא מוציא אותו לגלות. הגלות מורגשת כשהעליון מצמצם את עצמו ומשפיע בצורה אחרת על ידי "האור המקיף".

בזמן ההתקרבות לבורא וההתעוררות, יותר פועל אור של "יושר", ובזמן הגלות, יותר פועלים אורות של "עיגולים". אבל האדם תמיד נמצא בטיפול מלמעלה אם הוא נותן יגיעה להתקדמות.

לכן נאמר: "השוכן אתם בתוך טומאתם" (ויקרא טז, טו). כלומר, השכינה יוצאת לגלות יחד עם האדם. כי הגלות ניתנת בכוונה ומיועדת דווקא לעובדי ה' כדי לקדם אותם על ידי השגחה אחרת, נסתרת, של ההשגחה העליונה. והרצון לגלות אותו זהו הרצון האמיתי.

מתוך ההכנה לשיעור, 20.05.2012

ידיעות קודמות בנושא:
מתחילים להתעורר
השלמות העגולה של העליון
כמו מים לצמא

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest