ותבוא האם…

laitman_2009-11-19_9481-70.jpg

זוהר: פרשת בהעלותך, סעיף י'-י"א: במעשה, זה הוא בקרבנות… בשעה שהכהן נתכוון להדליק נרות למטה, והיה מקריב קטורת הסמים, באותה שעה מאירים נרות עליונים, הספירות, ונקשר הכל יחד. ושמחה וחדוה נמצאים בכל העולמות. כמ"ש, שמן וקטורת, ישמח לב. וע"כ כתוב, בהעלותך את הנרות.

העבודה הרוחנית העיקרית היא הקורבנות. המילה "קורבן" מסמלת "התקרבות" (קרוב). אנחנו לוקחים את הרצון ליהנות שלנו, מודדים אותו, בודקים איזה חלק ממנו ניתן "להקריב", כלומר לקרב לתכונת ההשפעה, ומשחררים אותו מצורתו האגואיסטית בה הוא בדרגת "בהמה", החי רק למען עצמו.

אנחנו רוצים להעלותו למדרגה שבה הרצון יהיה מנוצל על ידי האדם, לעלות מדרגת החי לדרגת המדבר (אדם). זאת המשמעות של כל הקורבנות מדרגות הדומם (מלח ומים), הצומח (דגנים) והחי (עוף ובהמות), המובאים אל בית המקדש, כלומר למלכות המתוקנת בזיווג של מלכות וזעיר אנפין. מדובר על הרצונות שבתוך האדם, בכל צורתם האפשרית, ואנחנו מתקנים אותם מאגואיסטיים (על מנת לקבל) לכוונה על מנת להשפיע.

לכן נדמה לנו שקורבנות זה הריגה, שבמהלכה זורם דם ומים, עבודה קשה, מלוכלכת ואכזרית. וזה באמת כך, כי התיקון של הרצון האגואיסטי שלנו הוא באמת עסק מלוכלך. כמו שנאמר: "תבוא האם (בינה) ותקנח צואת בנה" – כך גם עלינו למשוך את האור העליון, כדי שיבצע עלינו את אותה העבודה.

אז מתחילה העבודה עם הכוחות: כהן, לוי וישראל. השירה והזמרה, התקיעה בשופרות והדלקת הנרות, אלו הן ספירות המאירות מזעיר אנפין למלכות. לאדם אין צורך כעת לדעת את כל הפרטים של העבודה הזאת, כאשר הוא יקבל את התכונות האלה, המתוקנות על ידי האור המקיף, הוא יראה כיצד כל זה פועל.

עלינו רק לעקוב אחר עבודתו של הבורא! הוא ינהל עבורנו את המלחמה הזאת עם פרעה, ועלינו רק לרצות שזה יקרה.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 16.02.2010

ראה מאמרים קודמים בנושא:
תפילה במקום הקרבת הקורבנות
עבודת הקורבנות
להתבונן בעולם דרך הנקודה שבלב

One comment

  1. "בשעה שהכהן נתכוון להדליק נרות למטה, והיה מקריב קטורת הסמים, באותה שעה מאירים נרות עליונים, הספירות, ונקשר הכל יחד. ושמחה וחדוה נמצאים בכל העולמות."

    אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / מקובלי "בני ברוך" / זוהר לעם / פרשת נח / וירח ה' את ריח הניחוח

    וירח ה' את ריח הניחוח

    רמא) והכל כמו שהוא למטה, כן נתעורר האהבה למעלה. שני נרות, כאשר נכבה אור הנר שלמעלה, בהעשן העולה מהנר של מטה, נדלק הנר שלמעלה. בינה ומלכות הן שני נרות עליון ותחתון. ובעת חזרת הבינה לראש א"א, שיש לה שם חכמה בלי חסדים, היא נכבית לגמרי. כי אפילו אור החכמה, שישנו שם, אינה יכולה לקבל. כי אין החכמה מקובלת בלי לבוש החסדים.

    אלא ע"י הזווג שנעשה אח"כ על המסך דזו"ן, המוציא קומת אור החסדים, נעשה הכרעה בין ימין ושמאל, והחכמה מתלבשת בחסדים, ואז נדלקה הבינה ומאירה. והנה מסך זה של הנוקבא דז"א. ונמצא שהבינה, שהיא נר העליון, שנכבה מפאת חזרתה לראש א"א, חוזרת ונדלקת ע"י נר התחתון, שהיא הנוקבא דז"א.

    עולם העליון, בינה, תלוי בהתחתון, נוקבא, שבינה שנכבית, חוזרת ונדלקת ע"י הנוקבא. ועולם התחתון, הנוקבא, תלוי בעולם העליון, בינה, כי כל שיעור הארה, שהנוקבא גרמה להאיר בהבינה, זוכה בו גם הנוקבא. ומשעה שנחרב בית המקדש, ברכות אינן נמצאות למעלה בבינה, ולמטה בהנוקבא, שזה מראה שהם תלוים זה בזה.

    בית המקדש הוא הנוקבא. וכיון שנחרבה ואינה מעלית המסך שלה להבינה, ליחד הימין ושמאל שבה, נמצאת גם הבינה בלי אור. כי אינה נדלקת ממנה. ומכל שכן הנוקבא בלי אור. כי אין לה ממי לקבל. ונמצא, שאין אור לא בבינה ולא במלכות.

    http://www.kab.co.il/heb/content/view/frame/66444

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest