ושוב על הכוונה

laitman_2009-05-28_8348_70.jpg

שאלה: באחד משיעורי הקבלה היומיים אתה אמרת שהאדם, אשר נוכח בשיעורים, משתתף בתורנויות ועוסק בהפצה, לא בהכרח נמצא במערכת. מהצד השני, אתה אומר שבינתיים אנחנו נמצאים בתהליך של גדילה, אנחנו חייבים ללכת לשיעורים, לעסוק בהפצה, להשתתף בתורנויות, ולשׂאת באחריות על ההתחייבויות שאנחנו לוקחים על עצמנו. כיצד לשלב בין הדברים?

תשובתי: מערכת הטבע בפני עצמה מתוקנת, ומדובר רק על ההשתתפות המודעת שלי ועל ביצוע רצוי של החוקים שלה. זאת כל העבודה שלנו, להשׂיג ולהכיר את חוקי הטבע ולבצע אותם.

לכן, אם האדם נמצא פיזית בינינו, זה עדיין לא אומר שהוא לוקח חלק בהשתתפות במערכת. אולי הוא מבצע את כל הפעולות, אך "מצווה ללא כוונה כגוף בלי נשמה". העיקר זה הביצוע הרצוני שלו, כלומר הכוונה.

אך, האם יכול אדם, אשר יש לו אפשרות לבצע פיזית פעולות, להסתפק רק בכוונה? – לא, אם הוא לא מבצע פעולה אפשרית, זה רק מורה על כך שאין לו כוונה.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הערבות", 15.10.2010

ידיעות קודמות בנושא:
יש לו נרות, ואין לו אור להדליקם
מעשה פלוס כוונה
טוב ורע

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/hf41h

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest