קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
אנחנו ניגשים לקריאה בספר הזוהר לאחר שהתכוננו אליו, בכך שלמדנו את המאמרים של הרב"ש בחלק הראשון של השיעור, כלומר כשאנחנו כבר מוכנים לקבל את המאור המחזיר למוטב.
מה הכוונה "מוכנים"? – יש לנו רצון לזה, רצון לשינוי פנימי, לרכישת תכונת ההשפעה למעלה מהדעת וההרגשות הגשמיים שלנו. אנחנו רוצים שהתכונה הזאת תשלוט עלינו.
אך מה לעשות אם לאדם אין לכך רצון? אם הוא אפילו אינו מרגיש שחסרה לו תכונת ההשפעה? אם אין לו אפילו רצון להרגיש את החיסרון הזה? מה עליו לעשות? – עליו להיות בין אלו שרוצים לרכוש את תכונת ההשפעה. מי שמרגיש עצמו שכמעט ואין לו שום יחס לזה, שישתדל כמו תינוק להידבק לאלו שלומדים.
בעולם שלנו גם אדם בריא עובר לפעמים בדיקות רפואיות: "אולי פתאום יגלו שאני חולה?". בשביל מה אתה צריך את זה אם אתה בריא? – "אני רוצה לדעת בוודאות שאין לי שום מחלה שיכולה להתפתח, ואני בינתיים אינני מרגיש אותה".
כך גם אנחנו. לכן, אפילו אם איננו מרגישים חיסרון בתכונת ההשפעה ומרגישים את עצמינו "בריאים", אנחנו מאמינים למקובלים הגדולים שממליצים לנו לבדוק את עצמנו. לכן אנחנו קוראים בספר הזוהר אפילו ללא הרגשת הנחיצות בו: אולי בזכות הקריאה הזאת, שאליה אינני מרגיש שייך בכלל ואינני מרגיש בה שום טעם ונחיצות, אני בכל זאת אראה שיש בי תכונות שליליות שעל ידי תיקונם אני אשיג משהו טוב (אבריא).
מתוך שיעור על ספר הזוהר, 28.06.2010
רשומות קודמות בנושא:
התרופה החזקה ביותר
העירוי הנפלא
הכין משיגים את הרצון?
