דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / וריאציות בנושא חופש הבחירה

וריאציות בנושא חופש הבחירה

שאלה: ידוע, שאצל בעלי חיים אין חופש הבחירה. גם אנחנו נמצאים בינתיים בדרגת ה"חי". אבל כיצד אני יכול להתעלות מעל עצמי אם אין לי חופש הבחירה?

תשובתי: אם אדם מצהיר מראש שאין לו חופש בחירה, הוא מייד הופך לבעל חיים, ואין לו שום אפשרות לפעול.

נניח, שאני נמצא במסגרת סגורה לחלוטין שמשפיעה עליי: המחשבות לא שלי, המילים לא שלי, הרצונות לא שלי, התנועות לא שלי, כל מה שאני עושה – זה לא אני. ובכלל, אני זה לא אני, אלא מנגנון כלשהו שפועל. מה אפשר לדרוש ממנו? אז אני פשוט אשב ולא אעשה מאום. אם יש צורך, יגרשו אותי לעבודה, אם צריך יאלצו אותי לפעול. ועד שלא מכריחים אותי, אני לא עושה כלום. זה נקרא מצב של הטבע ה"דומם", מפני שעד שאתה לא פועל כלום על האבן, היא תישאר באותו המקום.

דרגת ה"צומח" כבר נוטה לחופש בחירה בתוך תנועה פנימית כלשהי. דרגת ה"חי" נוטה לכך עוד יותר. אבל כל הדרגות אינן חופשיות אלא מנוהלות לחלוטין בידי האינסטינקטים, כלומר, הטבע מנהל אותן לחלוטין. גם באדם הטבע שולט, אבל כל הזמן מעלה אותו על ידי האגו הארצי שגדל. האגו הארצי הזה כבר לא מנוהל ישירות כמו בעלי חיים. כלומר, אפילו אדם רגיל בעולם שלנו בכל זאת מקבל הזדמנות לפעול בצורה כלשהי: לטובה או לרעה. אצל בעלי חיים אין אפשרויות כאלה, הם פועלים רק בהתאם לדחפים שלהם. לאדם יש אפשרות להיות טוב, רע, לנהוג כך או אחרת. אבל זאת לא אותה בחירה חופשית שעליה מדברים בקבלה. זאת בחירה חופשית יומיומית ולא בחירה חופשית כלפי הבורא שיש למקובלים.

כאשר אנחנו מגיעים לקבוצה, מתעוררת אצלנו עוד בחירה חופשית והיא לקבל על עצמנו את השיטה להתפתח או לא. אם אני מאמץ את השיטה, גם זה חופש בחירה, הרי אני יכול גם לא לאמץ אותה. אבל זה עדיין חופש בחירה רגיל, מה שנקרא חופש גשמי.

אחר כך כשאני מתחיל ללמוד בקבוצה, אני צריך לשחק לפני החברים שלי. אני נמצא לפני בחירה, האם עליי לשחק לפניהם בתיאטרון שאנחנו כאילו אוהבים זה את זה, מתחברים, רוצים להגיע למטרה, הרי עליי להראות לחברים שאני אוהב אותם, שיחד איתם אני מוכן להתקדם למטרה.

כל זה כבר חופש בחירה רציני, כאן אני בוחר את דרכי, את מטרתי. כאן עליי כבר לעשות חשבון: "לשם מה אני עושה זאת? מי צריך את זה? אני? האם אני מרוויח מזה משהו או לא?", כלומר כאן כבר מתעוררת בעיה רצינית ביותר עם עצמי.

ככל שאנחנו מתקדמים יותר, כך אנחנו מתחילים להרגיש את עצמנו במצבי מצוקה שונים: האם כדאי לי לעשות זאת, לעורר על עצמי את האור העליון. הרי בזמן הלימודים עליי לחשוב על כך שאני רוצה עכשיו למשוך על עצמי את האור העליון. הוא יאיר עליי, ישנה אותי, אני אהיה חביב יותר, טוב יותר, אדמה לבורא, אהיה בתכונת ההשפעה. האם אני צריך את זה או לא? אלה כבר שאלות רציניות. יתכן שעליי להשקיע בזה את כל החיים שלי.

על מה מדברת חכמת הקבלה? שעליך ללמוד, לעבוד, להיות נשוי עם ילדים, לנהל משק בית וכולי וכולי. אבל כל אלה הם רק במידת הצורך. וכל היתר צריך להיות מכוון רק לחיבור עם האחרים ולגלות בתוך החיבור הזה את הבורא. זאת בדיוק הבחירה החופשית האמיתית. יש לי הזדמנות להרוויח, להתפתח, לבלות. וכאן אני משנה לחלוטין את כל חיי!

ראו את הקבוצות שלנו, או לפחות את הקבוצה הישראלית המרכזית. האם הם רואים משהו חוץ מהעבודה והקבוצה? הם קמים בשתיים בלילה כדי ללמוד, אחרי זה הולכים לעבודה, בערב אחרי העבודה חוזרים שוב למרכז, לעבוד בהפצה, ומייד חוזרים הביתה לישון כדי לקום למחרת ללימודים. וכך כל יום.

אפילו היום החופשי היחיד שלהם גם כולו תפוס. אולי נשאר בסך הכול שעתיים כדי להשלים שעות שינה פעם בשבוע וזהו.

כלומר, על האדם להחליט לקראת מה הוא הולך. ואם בנוסף לכך "מנדנדים" לו אשתו, הוריו וכל הסביבה, אז זאת בחירה לא קלה. אבל בינתיים אלה מדרגות של חופש בחירה רגיל, יומיומי, אזרחי.

ובהמשך מופיע חופש בחירה אחר, כאשר אדם צריך להתעלות מעל עצמו, כאשר הוא לא הולך נגד אגו זר (ילדים, אישה) או אפילו נגד האגו שלו, ברמה הקיומית (אני לא אצא לחופש או לבלות או לא ארוויח הרבה, אסתפק בזה), אלא כאשר הוא כבר מתחיל לעבוד עם הקבוצה ועם הבורא.

כאן כבר יש צורך לוותר לגמרי על האגו שלו. לא שאני לא צריך הרבה, וגם לא שאני הייתי רוצה להתקיים בלי הגוף (רבים היו רוצים את זה), אלא אני צריך לוותר על "האני" שלי, שאני כאילו לא קיים, וכל מה שאני יכול לעשות זה להשקיע באחרים 100%.

לשם מה? לא שואלים "לשם מה?". פשוט עושים זאת כי זה רצונו של הבורא.

ומה הלאה? שום דבר. הוא לא ידע עליך שום דבר, בכלל אף אחד לא ידע מה אתה עושה, אף אחד לא יגיד לך תודה. אתה כל הזמן ובכל הכוח תעבוד רק להשפעה.

לשם מה? כך סתם. מפני ש"לשם מה?" זה כבר קבלה, ולא השפעה. "לשם מה" זה כבר אומר שכדאי לי להתנהג כך, מפני שאני מקבל תמורת זה עולם הבא, או מילוי מכובד וידע.

לכן, כאן כבר הנושא של בחירה חופשית הוא רציני ביותר. אבל מגיעים לזה בהדרגה.

מתוך כנס גאורגיה, שיעור מספר 3, 06.11.2012

ידיעות קודמות בנושא:
סוד החירות שלנו
הקטבים של הבחירה שלי
בחיפושׂ אחר עצמי

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Jbx3L

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest