דף הבית / כללי / ומתי סוף-סוף, יגיע כבר סוף העולם?

ומתי סוף-סוף, יגיע כבר סוף העולם?

ומתי סוף-סוף, יגיע כבר סוף העולם?
שאלה
: כל המקובלים ניבאו זמנים קשים ותחילת עידן חדש, אבל כולם טעו בתאריכים מדויקים. עוד בזמנו רבי עקיבא חשב שאם בית המקדש נחרב, אז אוטוטו… וגם בעל הסולם אמר שעוד חצי צעד, והנה… וזה נמשך ונמשך. האם ייתכן שמקובל לא יכול להעריך את הימתחות הזמן, והמצב הנוכחי עלול להימשך לעוד 50 שנה? או 100? או 1000…

תשובה: יותר מ-6000 שנה העולם לא יחזיק כפי שהוא. כך מוקצב על פי תוכנית הבריאה. כלומר, נשאר לנו: 6000 פחות 5768 = 232 שנה. אבל זה רק אם לא נעשה דבר בעצמנו לקראת התיקון, ואז יהיה רע. מאוד רע.

זה לא ייקח 232 שנה, כפי שגם במצרים היינו רק 210 שנה במקום 400 שנה, ולאחר מכן גורשנו משם. ובכלל, כל הגימטריות והחישובים על קץ העולם מיותרים לחלוטין, כי עלינו לקרב אותו בעצמנו (מתוך תיקון) במקום להתעסק בשטויות.

גם אנחנו, כמו רבי עקיבא, צריכים לחשוב ש"הנה זה בא", בימינו ממש. ובאמת, לפי קצב השינויים בעולם, הדבר ריאלי למדי. הרי עד לדורנו, לא עסקו כלל במימוש חכמת הקבלה ובזירוז הזמנים ברמה הכלל עולמית. אנו הראשונים שמממשים את שיטת התיקון: א. על עצמנו, ב. בהפצתה לעולם – לשם זירוז תהליך תיקונו של האגו האנושי.

אז תהיו מוכנים, הרי אחרי סוף העולם רק מתחילים החיים האמיתיים. ותאמינו לי, שווה לחכות!

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/fSX8V

2 comments

  1. רמח"ל/ספר קל"ח פתחי חכמה/ פתח ב

    יחוד שליטתו – ברצון להטיב:

    רצונו של המאציל ית"ש הוא רק טוב, ולכן לא יתקיים שום דבר אלא טובו. וכל מה שהוא רע בתחלה, אינו יוצא מרשות אחר ח"ו, שיוכל להתקיים נגדו, אלא סופו הוא טוב ודאי. ואז נודע שלא יש רשות אחר אלא הוא:

    זה תשובה על השאלה שזכרתי למעלה, אימא שהרצון העליון רוצה שיהיו השליטות העלולות ממנו מונעות כביכול את כחו, ואין זה נגד הרצון העליון עצמו, כיון שהוא רוצה כך:

    א. רצונו של המאציל ית"ש הוא רק טוב – אי אפשר לומר שרצה הרצון העליון שיוכלו להיות רצונות אחרים, מונעים על ידו באיזה אופן שיהיה. כי הרצון העליון אינו רוצה רק טוב לבד, וזה אינו טוב ודאי – שלא יוכל טובו להתפשט בבריותיו. ואם תאמר, כך הוא טוב – להיטיב לצדיקים כמו להרע לרשעים, ורחמי רשעים אכזרי. הרי כתיב, "וחנותי את אשר אחון – אף על פי שאינו הגון", וכתיב, "יבוקש את עון ישראל ואיננו ואת חטאת יהודה ולא תמצאנה", הרי שרוצה להיטיב גם לרשעים. שמא תאמר, כל זה הוא לאחר אורך הגלות וקבלת ענשם. אשיבך – היא הנותנת, אם כן הרי הרצון העליון מסבב דברים שאחריהם יזכו הכל, שמע מינה שהרצון הוא רק להיטיב ממש, אלא שצריך ללכת עם כל אחד כפי דרכו, והרשעים צריך להענישם כדי שימחול להם אחר כך. שאם הכונה היתה לדחות הרשעים, היה להם להיות אובדים ממש, ולא שיהיו נענשים לזכות אותם אחר כך. וזה ראיה ברורה, כי הרי סוף המעשה הוא הכונה התכליתית בכל חלקי המעשה ההוא. אך סוף המעשה בכל בני אדם, בין צדיקים בין רשעים, הוא לתת להם טוב, אם כן הכונה התכליתית הוא לתת טוב לכל. הרי שהרצון הוא רק טוב:

    להרחבה ראו,

    http://www.kab.co.il/heb/content/view/frame/29570

  2. אם הבנתי נכון, אמרת שכל ה"מקובלים" טעו בחישוביהם, ואילו אתה עשית חישוב נכון לפיו קץ העולם יהיה בעוד פחות מ-232 שנה. אבל אולי פשוט יותר להאמין שכל ה"מקובלים" טעו לחלוטין? ומדוע שנאמין שאתה אינך שונה מהם בדבר? ובכלל, כמה נוח לנבא דווקא ל-232 שנה קדימה כשאף אחד מקוראיך לא יוכל להראות לך את טעותך.

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest