דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / ויהי יום לבן באמצע הלילה…

ויהי יום לבן באמצע הלילה…

מיכאל לייטמן

מאחר ואנחנו נבראנו מרצון לקבל הנאה ותענוג, כל העבודה הרוחנית שלנו מתנהלת בלילות. מבלי להרגיש תענוג אנחנו יכולים לבדוק את עצמנו: האם אנחנו מסוגלים לעשות משהו, האם אנחנו מונעים על ידי "חומר דלק" אחר כדי שלא השׂכר יקבע כמה אנחנו נעבוד, אלא העבודה בפני עצמה, לא גילוי הבורא אלא רק האמונה בזה שאנחנו יכולים לגרום לו תענוג. לעבוד כדי לגרום לו תענוג ולא לעצמנו, אנחנו יכולים רק "בלילות", במצבים שאיננו מרגישים תענוג.

לכן ברצון ליהנות שלנו, מתעוררות בכוונה כל פעם שכבות חדשות של הרצון הלא מתוקן, הדורשות שׂכר לעצמן, מילוי. אנחנו יכולים לעבוד על הרצון הלא מתוקן הזה, כדי שתופיע בו ההשתוקקות לעבוד לא למען השכר, אלא לגרום תענוג לבורא, כדי שלא גילוי הבורא יהיה השׂכר עבורנו אלא העבודה עצמה אצלו. אז היא תגיע מתוך הכרת גדלות הבורא.

כאשר האדם מגלה שאינו מסוגל לכך, הוא דורש עזרה מלמעלה. והכוח מלמעלה מגיע אליו דרך הקבוצה, הרי לאדם אין קשר עם העליון. הוא מתחיל לחפש את ה"מלמעלה" הזה, ולאחר מספר רב של ניסיונות כאלו להיאחז במשהו, הוא מגיע לידי ייאוש, עד שמתחיל להבין שה"מלמעלה" מסמל "דרך הקבוצה".

אם הוא יתכלל בקבוצה, הוא יוכל דרכה לקבל את אותו הכוח שישנה את הטבע שלו ממקבל למשפיע, ויהיה מסוגל לעבוד דווקא "בלילות" ולברך את הבורא. אז האדם עובד לא בשביל למלא את הרצונות האגואיסטיים הריקניים שלו, הדורשים מילוי, אלא דווקא בעזרת ה"לילה" הזה הוא מעלה את עצמו להשפעה.

האדם אינו דורש, שה"לילה" יעבור, הרי היום מבטא בשבילו שהוא עובד למען ההשפעה. כאשר הוא אינו מרגיש ברצונות שלו "אור", אלא עובד מעליהם לא למען מילוי צרכיו, הוא מרגיש "יום". לכן ברגשות של רצונות הקבלה הוא שורה ב"לילה", וברגשות של רצונות ההשפעה מאיר בשבילו ה"יום".

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 24.05.2010

רשומות קודמות בנושא:
היום מתחיל מהערב
אור וחושך
ויהי ערב ויהיה בוקר, יום אחד

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/PkS8M

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest