דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הפצה / ואולי נסתדר ללא הכדורים משככי הכאבים?

ואולי נסתדר ללא הכדורים משככי הכאבים?

שאלה: ישנם מדענים ופילוסופים, שאומרים למעשה את מה שאנחנו אומרים, ואפילו הרבה יותר טוב מאיתנו. באמת כל העולם קשור בקשר הדדי, גלובלי ואינטגרלי. אך אם תשאל את האדם מספר שאלות, תגלה שהוא עדיין לחלוטין לא מוכן לשמוע אותנו.

לאחר שיחה עם אנשים כאלה מתעורר רצון להודות לקפיטליזם, שברציונליות שלו ניפץ את הפילוסופים של המאה ה- 19. אולם, מצד שני, אותו הקפיטליזם עד כדי כך הגביה את הערכים האגואיסטיים, שהאנשים פשוט לא מוכנים להתעלות מעליהם אפילו בגרם אחד. יוצא, שאנחנו נפלנו לקיצוניות שנייה.

וכאן בעל כורחך אתה שואל: אם לאחר אלפי שנות ההתפתחות, האמצעי היחידי שנשאר הוא בכל זאת הייסורים, אז בשביל מה אנחנו צריכים את הפילוסופיה, את הקפיטליזם, את הקומוניזם, את הקבלה? אולי במקום כל הסיבובים האלה, הייסורים בצורתם הנקייה היו עושים את שלהם יותר מהר?

תשובתי: זה באמת נראה כך לעינינו וברגעי חולשה האדם אומר: "יהיה מה שיהיה. הייסורים בטוח ישפיעו". מה שלא יהיה, כש"דוקרים" אותי מצד אחד, אני רץ לצד השני. וכך מנהלים את כל הטבע.

ובכל זאת ההפצה בונה, מעצבת אותנו. אחרת, כיצד היינו מתקדמים?

ובכלל, אנחנו לא מודעים למה הגענו ואילו פעולות מצפות לנו עכשיו.

אנחנו מחישים את ההתפתחות, "ממתיקים" את הביטויים שלה. בעתיד תראה כמה העבודה שלנו היא חשובה.

זה מעניק לאדם מלוא כוחות – הרי אנחנו משפיעים בכל הכיוונים.

כל כך הרבה דברים משתנים לפתע בעולם בזכות כך שהמעיינות שלנו זורמים לכל מקום ומאפשרים ליותר ויותר ניצנים להופיע. אך המעיינות האלו זורמים "מתחת לאדמה" ולכן לא נראים לעין.

ובכן, כשאתה מפיץ את החומרים, אתה בכל זאת משפיע על העולם. אז תעשה את מה שמוטל עליך, תשקיע מאמצים ואל תעשה ספקולציות בניחושים מה יקרה הלאה.

שאלה: אבל איך ניתן לבנות לפניך את התמונה הכללית בצורה הנכונה? הרי ממש מתחשק להסכים לייסורים, כדי שמשהו לפחות יזוז מהמקום…

תשובתי: אני רואה שאתה לא נשארת בלילה במיטה, אלא הגעת לשיעור. למה לא נשארת לחכות לייסורים? כיוון שאתה בכל זאת מקווה, אפילו שבצורה אגואיסטית, שהמאמצים יעזרו לך להגיע למטרה בצורה קלה ומהירה יותר. אתה בעצמך מעדיף מאמצים מפני ייסורים.

אז למה אתה מוכן להשאיר את העולם להתייסר, במקום לעזור לו? כיוון שאתה אוהב אותו פחות מעצמך?

ולמעשה, הגישה צריכה להיות פשוטה: "אני עושה את כל מה שאפשר, והבורא עושה את השאר". הוא מכביד את ליבו של פרעה, הוא מעורר את כל הבעיות, הוא שם את כל המכשולים.

ולכן לא אכפת לי מה בדיוק קורה וכיצד האנשים מגיבים למסר שלי.

שיתנגדו, שיעשו חרם – כל זה, הבורא.

צריכים רק להשתדל להיות נאמנים בצורה המרבית לדרכנו ולפנות לאנשים בצורות הטובות והנגישות ביותר.

את כל השאר אני משאיר לבורא, כיוון שדווקא אותו אני רואה לפניי – כמו בעבודה האישית, הפנימית, כך גם בתמונת העולם החיצונית.

מתוך השיעור לפי המאמר "קבלה ופילוסופיה", 25.12.2012

ידיעות קודמות בנושא:
תקצור את היבול ותאכיל את הנזקקים
לפי חוקי הבועה
משרתי העם

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest