דף הבית / אקטואליה / ואולי לדבר אל לב האויב?

ואולי לדבר אל לב האויב?

מבצע "שומר החומות" (מאי 2021) שימש כיריית פתיחה להתגברות השנאה התהומית כלפי יהודי העולם ומדינת ישראל.

הפגנות המוניות נוטפות איבה כלפי הלגיטימציה של ישראל, קהלים חדשים הצטרפו למערכה האנטישמית האחרונה, הלכי רוח עוינים נושבים בכלי התקשורת, הקמת ועדה שתחקור את פשעי המלחמה במבצע האחרון, ואלה מקצת האירועים שמלווים את הפסקול הקבוע: איומים גוברים מהחמאס בעזה, מהחיזבאללה בלבנון, מאיראן שעינה פקוחה עלינו תמיד ומחברי המושב הקיצוני של המפלגות הדמוקרטיות בארה"ב שנוהגים לנזוף בנו.
תרמנו משהו לעולם. הבאנו את כל השונאים שלנו להתקבץ נגדנו, לגלות לחוץ את הסכמתם הפנימית שהיהודים הם הבעיה הגלובלית של העולם. הם האשמים בכל הרע שפוקד את כולם.
לא מדובר בסכסוך היהודי-פלסטיני, בקנאות דתית בין יהדות לאסלאם, בדעתנות מתעצמת בין ימנים ושמאלנים, או בין דמוקרטים ורפובליקנים. הבעיה איננה ממוקדת גם בשטחה המצומצם של ארץ ישראל, כי תופעת השנאה הייתה קיימת טרם הקמת המדינה ותימשך גם אם היינו מהגרים ממנה לחבל ארץ אחר בעולם.
אנחנו מתמודדים כאן עם תופעת טבע. האנטישמיות היא חוק טבע. לא מדובר בשנאה צרה כלפי היהודים, אלא בשנאה רחבה יותר. גם ללא היהודים קיימת שנאה בין כל אדם ומגזר, שנאה שתוססת ומתסיסה בין כל הזרמים. מדובר באגו האנושי שנמצא ביסודו של החברה האנושית. אגו שהולך וגדל ומתחיל לאכול את עצמו, והדרך היחידה לרסן אותו היא לתקן אותו.
ליהודים יש שיטה ייחודית להתחבר ולהינצל מציפורני האגו האימתני שקיים במין האנושי. הצלה לא רק עבור היהודים לבדם, אלא עבור כולם בלי יוצא מן הכלל.
מכיוון שכולנו מקושרים בעולם ברשת קשר גלובלית, אינטגרלית, כל תזוזה קטנה משפיעה על שאר המערכות, מזיזה את כל הרשתות. ישראל היא צומת ראשי במפת יחסי הכוחות. אם חבריה יתקנו את הקשרים ביניהם, יתעלו מעל האגו הטבעי, כוח החיבור שייצרו ביניהם יישלח כמו קרניים לכולם, יהיה "אור לגויים". על האידיאולוגיה הרוחנית הזאת נוסדנו.
ההיסטוריה של העם היהודי, כפי שמלמדת חכמת הקבלה, מתחילה בבבל העתיקה לפני כ-3,800 שנה. אברהם אבינו קיבץ סביבו נציגים מאוסף חמולות שמהוות היום את כלל האנושות. שגרירי אברהם הפכו ברבות השנים לעם ישראל – קבוצה שפועלת לגילוי כוח האחדות שבטבע; נבחרת, לטוב ולרע, שבחרה ליישם את תנאי הערבות ההדדית בקרבה על פי הכלל "ואהבת לרעך כמוך".
מצד הטבע מה שיקרה בישראל – לא בגבולותיה, אלא בקרב לבבות העם – זה גם מה שיתפשט ויתחולל בכל העולם. ההבנה הזאת רחוקה שנות אור מהיהודי הממוצע, שכן האגו גובר בו תדיר ומנטרל בו את הסכנה המרחפת מעל ראשו. רגע אחד נוחתים טילים בשכונתו, וברגע הבא הוא כבר יושב בנחת בבית הקפה הסמוך.
אנחנו עם קשה עורף, סרבנים ועקשנים. גם כאשר חיצים מורעלים נורים לעברנו אנחנו לא מאמינים. לא קולטים ולא מקבלים. סמוכים שבטח יש עוד קומבינה שתעזור לנו להיחלץ מהמצב. ברגע האחרון תמיד יקום לו "היהודי החכם" שבתוכנו ויטען שצריך לעכל את המצב, ללמוד אותו, להבין את הסיבה והתוצאה, לעשות חשבון טוב-טוב אם הצעד הבא משתלם לו. זאת אומרת, היהודים שומעים, אבל עד שהמסר מחלחל והופך להוראות הפעלה של ממש ייתכן ויהיה מאוחר.
לכן אם הייתי יכול, הייתי מוותר על פנייה ישירה ליהודים ופונה ישירות לשונאי ישראל. פועל בטקטיקה אחרת. הייתי מסביר לאנטישמים בהווייתם – והאוזניים שלהם קשובות בימים אלה – שמוכרחים להמשיך ללחוץ על היהודים ולחייב אותם. לא כדי להשמיד אותם חלילה, אלא כדי להביא אותם לחיבור עמוק. הרי אם שונאי ישראל רואים ביהודים את הגורם הראשי לבעיה, אז אם נתקן ונפתור את הבעיה נמגר את התופעה.
לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Czc4I

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest