דף הבית / כללי / ואהבת לרעך כמוך

ואהבת לרעך כמוך

ואהבת לרעך כמוךשאלתו של מרדכי: אם במקום תרי"ג מצוות ברוחניות הייתה לנו רק מצווה אחת של "ואהבת לרעך כמוך", במה היה השינוי הזה בא לידי ביטוי? הרי עדיין היה צורך בספרים נכונים, בסביבה נכונה וכן הלאה. עדיין היה עניין של הפצה. הפורמט היה אותו פורמט של לתקן רצון אגואיסטי לאלטרואיסטי, אז למה לא מספיקה המצווה של "ואהבת לרעך כמוך"? האם אדם לא יכול להגיע לדביקות בבורא רק עם המצווה הזו?

תשובה: "ואהבת לרעך כמוך" – זוהי אכן המצווה היחידה שקיימת (ראה מאמרו של בעל הסולם "מצווה אחת"). אלא שבנשמה שלנו יש 613 רצונות ואת כולם צריך לכוון ל"ואהבת לרעך כמוך", לכן מדובר על 613 מצוות. וניתן לראות אותן כתיקון אחד המורכב מ- 613 חלקים. הרי אנחנו לא צריכים לשנות את פעולותינו, אלא את הכוונות שלנו בלבד.

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/D7HSs

5 comments

  1. תפילה למשה, לדוד, לעני

    בדרך עבודת פרט, ג' תפילות הם באדם אחד: תפילה למשה, שהוא בחינת תורה:

    תפילה לדוד שהיא מלכות, שכבר זכה לבחינת מלכות שמים (אמונה שלמה):

    תפילה לעני, שהוא רוצה להתחיל לצאת מאהבה עצמית.

  2. הייתי שמחה לקרוא איך אתם מפרשים מה זה

    רעך?

    ולמה זה זכר?

    למה לא ברבים?

    שילוב של רעך ורעתך

    אולי זה רעתכם?

    ולמה זה ברע?

  3. גיל בן ישי

    שלום לך כבוד הרב,

    אם תסתכל טוב, אבל ממש טוב בספר ויקרא י"ט י"ח, תראה ותבין שההבדל בין המשמעות של "ואהבת לרעך כמוך" — ל "ואהבת לרעך כמוך אני ה' הוא תהומי!!!

    מי שמתייחס ל "ואהבת לרעך כמוך" ומתעלם מההמשך – "אני ה'", במקרה זה ההתעלמות מן הסיפה מסלפת את משמעות הרישה, היא הופכת את הצו הדתי הגדול הזה לצו הומניסטי, ברוחו של האתאיסט קאנט הרואה את האדם כערך עליון, בעוד שביהדות – ה', ורק ה'!!! הוא ערך עליון.

    לכן האדם מצווה לאהוב את ה', וזאה היא פקודה – "ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. והיו הדברים אלה אשר אנוכי מצווך היום על לבבך…"

     תודה גיל בן ישי

    כפר הנגיד.

  4. זכר מייצג את מידת ההשפעה ונקבה מיייצגת את הקבלה הציווי הוא להגביר אצל היהודים את מידת ההשפעה או הזולתניות ולא הקבלה שניהם נחוצים ולכן רק זוג המורכב מזכר ונקבה מוגדר "אדם" ובכל זאת היהדות מנחה לשלטון מידת ההשפעה במערכת הקיומית

  5. התלמוד הבבלי מסכת בבא מציעא

    מספר לנו על שנים שהיו מהלכין בדרך, וביד אחד מהן קיתון של מים, אם שותין שניהם – מתים, ואם שותה אחד מהן – מגיע לישוב. דרש בן פטורא: מוטב שישתו שניהם וימותו, ואל יראה אחד מהם במיתתו של חבירו. עד שבא רבי עקיבא ולימד: וחי אחיך עמך – חייך קודמים לחיי חבירך. כיצד זה מתיישב עם הכלל ואהבת לרעך כמוך, שכידוע דרש בו רבי עקיבא זה כלל גדול בתורה , דהיינו מצווה זו שקולה כנגד כל תרייג המצוות, באם לא היה צריך לומר חיו של חיברך קודמים לחייך ? 

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest