ואהבת לרעך כמוך

laitman_2010-04-14_4406_u.jpg

משמעות הכלל הזה הידוע לכולם הוא שבתוכו כלולים התיקונים של כל הרצונות (הלב) והמחשבות (השׂכל) של האדם. ורק על ידי זה שהאדם מתקן את הרצונות והמחשבות, הוא משיג את תכונת האהבה כלפי בני האדם, כלפי כל האנושות והטבע.

הרגשת אהבת הזולת בכל אדם היא מאוד חלשה, ולכן היא לא מתגלה בצורה מוחשית, אבל אם כמה אנשים יתחברו יחד לקבוצה, וכל אחד יכניע את האגו שלו כלפי האחרים, אז כל אחד יקבל את הכוחות של כל השאר, וכך תתרחש ההגדלה של כל הכוחות הנפרדים של חברי הקבוצה לכוח אחד גדול, ואז תופיע האפשרות לקיים את חוק הטבע "ואהבת לרעך".

אבל כאן נוצרת הניגודיות, האם לצורך השגת אהבת הזולת חייבים לתקן את כל התכונות האגואיסטיות שלנו, או שדרושה רק האהבה כלפי החברים בקבוצה?

בדרך כלל אנשים מתחברים לחבורות כדי להיטיב במשהו את מצבם, וכל אחד עושה חשבון כמה הוא נותן לאחרים וכמה הוא מקבל. כלומר, קבוצה כזאת מבוססת על האגו, ואם חבר בקבוצה כזאת מרגיש שהוא יכול לקבל יותר מחוץ לקבוצה, מאשר במסגרת הקבוצה הנוכחית שלו, אז הוא מצטער על כך שהוא נמצא בה. חברה כזאת מרחיקה את האדם מההתעלות לדרגת ה"אדם".

את האהבה ניתן להשיג רק על ידי התיקון של כל הרצונות, והמחשבות האגואיסטיות שלנו. אבל, אם נחבר יחד את הרצונות הקטנים של האהבה של כל אחד, אז בחיבור שלהם יחד הם יצרו כוח גדול כללי חדש, ובו יוכל להשתמש כל אחד מחברי הקבוצה להשגת אהבת החברים, ואחר כך הוא יוכל להשיג את האהבה כלפי האנושות והטבע.

אבל כל זה יוכל להתממש לפי התנאי ההכרחי, שכל אחד מדכא את האגו שלו כלפי האחרים. אם האדם נבדל על ידי האגו שלו מהחבר, אז הוא לא יוכל לקבל ממנו את כוח אהבת הזולת. כלומר, רק במידת הביטול העצמי כלפי החברים, אפשר לקבל מהם את כוח האהבה.

זה דומה לכתיבת ספרות, אם כותבים תחילה את הספרה 1, ואחר כך את הספרה 0, אז יוצא 10, כלומר פי עשרה יותר, ואם לאחר הספרה 1, כותבים שני אפסים אז יוצא 100, כלומר, פי 100 יותר. זה אומר, שאם החבר שלו הוא 1 והוא בעצמו 0, אז האדם מקבל מהחבר פי 10 יותר. ואם הוא אומר שהוא שני אפסים ביחס לחברו, אז הוא יקבל ממנו פי 100 יותר.

וכך להיפך, אם הוא 1 וחברו הוא 0, אז יוצא 0.1, והוא פי 10 פעמים קטן מחברו. ואם הוא יכול לומר שהוא 1, ויש לו שני חברים שהם שני אפסים ביחס אליו, אז הוא 0.01 בהשוואה אליהם.

באופן כזה, ככל שהוא מעריך את החברים בכמות גדולה יותר של האפסים, כך הוא עצמו קטן יותר. אפילו אם יש לך את הכוח לאהבת הזולת, ואתה מרגיש שאתה יכול לגלותו באופן ריאלי, ומרגיש כבר שהתועלת האישית רק מזיקה לך, בכל זאת אל תאמין לעצמך, ותפחד מזה שאתה יכול להיעצר באמצע הדרך, וליפול לתוך האגו.

אתה צריך לפחד שיתנו לך תענוגים אגואיסטיים גדולים שבפניהם לא תוכל לעמוד, ושתהנה מהם במקום אהבת הזולת. דווקא היראה ליפול לתוך האגו, היא זאת שנותנת לאדם את הכוח לקיים את החוק של הטבע, החוק של השפעה ואהבה.

מתוך תקציר על פי מאמרו של הרב"ש "לפי מה שמבואר בענין ואהבת לרעך"

ידיעות קודמות בנושא:
מטרת החברה
על אהבת חברים
שיטה ממקור ראשון

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest