קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: בדרך כלל אנשים לא מעוניינים לקבל מידע על צורות התקשרות, ניתוח עצמי, פיתוח מודעות עצמית – עד שחייהם נהיים בלתי נסבלים. רק אז הם מגיעים למומחים ומוכנים לעסוק בעבודה פנימית. האם יוצא, שמחוץ למצב "אי אפשר להיות כך", אנשים אינם מסוגלים לקלוט מידע על החינוך האינטגרלי?
תשובתי: אני חושב שקודם כל צריכה להיות עבודה עוצמתית על האנשים דרך כל מיני פעולות באמצעות קולנוע, תיאטרון, אינטרנט, שמיועדים להראות לאנשים, כמו בסרט, מה קורה לאנשים אחרים וכיצד הבעיות נפתרות.
צריך להראות להם דוגמאות, להכניס אותם לזה, להפוך אותם דרך ההפקות האלה לשותפים, לאוהדים, שמשתתפים בשינויים הללו בצורה אמיתית. להראות להם כיצד הדברים קורים על פי דוגמה של איזושהי הפקה, סרט, רומן. אבל אלה צריכות להיות יצירות רציניות, כמו של פאלאבין. (PELEVIN, הסופר הרוסי המודרני). אני חושב שבצורה כזאת אפשר להפוך את השיטה האינטגרלית למבוקשת. נראה לי שהפעולות האלה צריכות להקדים את כל השאר בנוגע להמונים.
אם אנחנו מדברים על אנשים מיוחדים, אנשי תרבות, מדע, עלינו לנסות להלביש את זה בתבניות ובידע שבהם האנשים האלה עוסקים. בשבילם יש להפיץ יותר חומרים על חיבור, השפעת האדם על העולם, כפי שהיא מתבצעת בצורה ליניארית, ואיך היא מתבצעת בצורה גלובלית אינטגרלית, מה ההבדל וכן הלאה.
בנוסף, יש לנו בעיה גדולה עם הילדים. אם אנחנו נצליח להראות עד כמה החינוך האינטגרלי משנה את הילד – הרי אנחנו מחנכים אותו להיות אדם – אז זאת תהיה דוגמה למופת עבור ההורים.
במדינה שלנו ישנה דוגמה טובה לכך. כאן, בישראל, דרך אגב, מנהל רשאי לעשות בכותלי בית הספר מה שהוא רוצה. יש לו סמכות בלתי מוגבלת והוא יכול להכניס לבית הספר מקצועות חדשים. כשמנהלי בתי הספר לומדים את השיטה שלנו, הם מסכימים ליישם אותה כי הם מבינים ומרגישים שהיא צריכה לתת תוצאות חיוביות, לפחות לגבי המשמעת בכיתה, צמצום האלימות וכל מיני הבעיות בקרב הילדים.
אם הם מסכימים אנחנו מציבים תנאי, שבראש ובראשונה על המורים ללמוד את השיטה האינטגרלית. פעם או פעמיים בשבוע אנחנו מגיעים לבית הספר ונותנים שיעור בחינוך או השכלה אינטגרליים.
לכן, לפני שנלמד את הילדים, על המורים בעצמם ללמוד את השיטה ובעצמם לחוות את כל השינוי הזה.
בהדרגה המורים הופכים לשותפים שלנו ומתחברים אלינו, אם כי, באופן כללי, הם תמיד מתאפיינים בשמרנות ובהתחלה אינם מבינים את מהותה של השיטה האינטגרלית. אך כאשר הם בהדרגה מפנימים אותה, הם מרגישים כמה הם מרוויחים מכך שנכנסים לכיתה ללא פחד, שהאווירה החיובית בזמן השיעור הופכת לנורמה, שההישגים של התלמידים עולים, הם מקשיבים זה לזה ומרגישים זה את זה, מכיוון שהשיעור נערך כשיחה ביניהם.
כשהילדים חולקים ידע זה עם זה הם לומדים טוב יותר בהרבה, מאשר כשהם מקבלים ידע ממוריהם. כך, באופן עקרוני, היו מסודרים בתי הספר בעת העתיקה, שבהם הילדים פשוט דנו זה עם זה על כל הבעיות ובכך גילו והעשירו את הידע.
קורה כאן דבר מאוד מעניין. אחרי שתוך פרק זמן מסוים שעסקת עם המורים בחינוך האינטגרלי, במעגל, כמו עם ילדים, והצלחת להפוך אותם לשותפים, הם בעצמם מתחילים להרגיש עד כמה השתנה צוות המורים, האווירה בחדר המורים, ויחסיהם עם הנהלת בית הספר. המורים מתחילים להרגיש שיש כאן משהו מהפכני, חדש לגמרי. ואז אנחנו אומרים להם שלא מספיק ללמד את הילדים לפי השיטה החדשה רק בבית הספר, שהם חייבים להרגיש את אותה האווירה גם בבית, כלומר, צריכים ללמד גם את ההורים.
באסיפות הורים המורים מתחילים לשכנע את ההורים שהשיטה החדשה דרושה, כדי שילדיהם, הדבר היקר ביותר שיש להם, יהיו אנשים אמיתיים, חדשים, נדיבים, מבינים את העולם בצורה נכונה, כדי שיהיה שיתוף פעולה בכיתה, שיסיימו את בית הספר בהצלחה, שיקבלו ציונים טובים, שלא תהיה אלימות, סמים, כל דבר שלצערנו קורה בבית הספר. קורים שם דברים איומים, ואנחנו יודעים רק על חלק קטן מהם. הלחץ הזה, המצב שבו נמצאים הילדים, הרי זה ביטוי בולט וחד של התכונות האישיות השליליות ביותר.
כשאנחנו אומרים להורים שלמטרה זו צריך ליצור בבית אווירה קצת שונה, הם מסכימים מייד, במיוחד נשים. זה מספיק לנו, כי מי ששולט בבית זו האישה, מכיוון שידוע שלגבר יש השפעה מועטה מאוד על כל מה שקורה במשפחה.
כך אנחנו מתחילים לערב את האימהות בחינוך האינטגרלי, ובהדרגה להשפיע בעצם על כלל האוכלוסייה.
דרך נשים, דרך הצלחת הילדים, זה מתפשט כמו אש בשדה קוצים. כולם מייד מתחילים לראות, לשמוע, להרגיש. השרשרת ממנהל בית הספר ועד להורים – זאת כמות אדירה של אנשים שנכללים בחינוך החדש.
את זה בהחלט צריך לקחת בחשבון.
מתוך שיחה על החינוך האינטגרלי, 20.05.2012
ידיעות קודמות בנושא:
באווירה של חברות
עברנו את השלב הראשון. מה הלאה?
אופנה לשינוי אינטגרלי
