התקדמות טכנולוגית ונסיגה מוסרית

היום בעולם שוב נוצרת ומופיעה אותה הבעיה שהייתה בזמנו בבבל העתיקה: האנושות נמצאת במבוי סתום, על סף מלחמת עולם, אנשים שוב שוקעים בברבריות.

מעניין, שב-40-30 השנים האחרונות, התפתחות המדע, הטכנולוגיה, התרבות של כל מה שהבדיל את האדם מהבהמה, נכנס לשלב חדש. הטכנולוגיה המודרנית נותנת לאדם הכי פחות משכיל את כל מה שדרוש לו: טלוויזיה, מחשב, טלפונים ניידים. כך שבפנים בתוכו הוא נשאר ברברי, הוא יחד עם זה משתמש בכאלה פיתוחים של האנושות, שמקדימים את המצב הפנימי שלו במאות שנים קדימה. ולכן יוצא, שאנשים נסוגים.

אם לפני 50-30 שנה, האדם התעניין בציורים, ספרים, מוזיקה והיה צריך לספוג לתוכו לפחות איזשהו חלק ממה שהאנושות עשתה והשיגה לפניו, אז היום זה איננו, הכול מוחלף בשליחת סמסים. מה אנשים כותבים זה לזה? בשביל מה? בזמני, ילדים מהכפר רצו להיות אינטלגנטיים, מודרניים, הם התביישו בבורותם, ואילו היום זה איננו. יוצא שדווקא הודות לטכנולוגיה, בזכות זה שיש הכול ולא צריך להשיג שום דבר, לא צריך להעלות את עצמך לשום דרגה, האנושות חוזרת חזרה לברבריות.

היום אנחנו עוברים מצב מסוים, מה שנקרא "הכרת הרע": מי אנחנו? האנושות צריכה להכיר את הברבריות שלה, שמובילה את בני האדם ישר אל ההשמדה. במקביל לזה, אצל עם ישראל צריך להתפתח המצב הבא של האנושות: קשר הדדי, אחדות, שייהפכו לדוגמה עבור כל השאר.

שאלה: אז במה היהודים אשמים?

תשובתי: אנחנו היינו צריכים להתחיל את העבודה שלנו עוד מאותה התקופה שהאנושות החלה לצאת מימי הביניים, מזמנו של האר"י, מסוף המאה ה-16. דווקא אז החלה ההתפתחות הטכנולוגית, אותה היה צריך ללוות בהתפתחות המוסר, כדי שהאדם יידע מדוע זה ניתן לו בידיים. ובמקום זה התפתח אדם ברברי עם אייפון.

שאלה: לאן היהודים צריכים להביא את המאסה הברברית הזאת: לאיחוד, לאהבה?

תשובתי: היום אנחנו היהודים, לא פחות ברבריים מכל השאר, לכן בראש ובראשונה אנחנו צריכים להביא את עצמנו לאיחוד. אנחנו נמצאים בירידה גדולה מאוד ביחס לאותה דרגה שהיינו צריכים להיות תואמים לה.

הערה: אבל כל הזמנים הייתה ביהודים שאיפה לעולם טוב יותר: הם המציאו את הסוציאליזם, את רעיון השוויון…

תשובתי: הם לא המציאו דבר, רעיון השוויון טמון בהם מלכתחילה. התהליך הזה החל לפני 3,500 שנה, כשסביב אברהם התאספו אנשים שרצו לדעת את משמעות החיים: "לא נהיה עבדים של האגו שלנו, נתקומם נגדו, כל אחד בתוכו וכולנו יחד". מאחר וזה נמצא ביסודה של ההתפתחות שלנו, אז לא עשינו שום דבר מיוחד.

שאלה: אז איך האנושות יכולה להישאר ברברית אם טמון בה כזה רעיון?

תשובתי: יחסית לאותה דרגה שבה היינו קיימים לפני 2,000 שנה, החל מאברהם ועד לחורבן בית המקדש השני, היום אנחנו ברברים. רק שאיננו אוכלים זה את זה במובן הישיר, אלא עושים זאת ברצונות ובכוונות שלנו. אנחנו לא מבינים שכל מה שמתרחש בעולם תלוי בנו, ואנחנו יכולים לתקן את זה בכך שנראה דוגמה של קיום אחר לחלוטין.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "הדור האחרון" מס' 9, 14.6.2015