קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: כל פעם שאנחנו מדברים על הבקשה מהבורא, זה נראה לי כמו בריחה מהמציאות. הרי אני לא רואה את הבורא, לא יודע מה זה. ואם הבריאה מנוהלת על ידי חוקים קבועים, כיצד אפשר לבקש מהם משהו?
תשובתי: בקשה היא לא סתם מילים. כשאתה פונה עם בקשה, אתה מגלה חיסרון, דרישה. וחיסרון הוא כוח, "מינוס", "נגטיב", שמושך אליו מילוי. עם זה אתה פונה ל"פלוס", ל"פוזיטיב" ומושך אותו, מפעיל את הכוח.
תעזוב את כל התמונה הגשמית עם הגופים, העצים, בעלי החיים… תמחק אותה ומאחוריה אתה תגלה חלל עם שני כוחות – חיובי ושלילי. ואז אתה תוכל להפעיל באופן מכוון, לפי בחירתך, בצורה סלקטיבית, את הכוח השלילי, ועל ידי זה בהכרח תפעיל את הכוח החיובי שמנוגד לו.
נתנו לך הזדמנות לשלוט בכוח השלילי שלך. אנשים אחרים מסתובבים בתוך החלל הזה ללא בחירה והבנה, בדומה לחלקיקים שמושפעים מדברים שונים. ואף על פי שאתה חלקיק, אתה קיבלת הזדמנות לכוון את המטען שלך בכיוון מסוים. זה נקרא שאתה מפעיל רצון או תפילה, במילים אחרות, חיסרון או בקשה.
על אף שהמילים מבלבלות אותנו, אבל חייבים לזכור שמדובר על כוחות. לכן, נאמר שהכול מושג על ידי כוח התפילה. ואנחנו כבר יודעים מהי תפילה, זאת העבודה שבלב שמסדרת את הרצונות ומכוונת אותם נכון כדי לשנות את מפת הכוחות הנוכחית.
אני מסוגל לשנות את כל הכוחות על ידי הרצון שלי שמכוון בצורה מסוימת. זאת עבודה מאוד גדולה, עבודה אמיתית בשדה הכוחות. חוץ ממנה לא קיים שום דבר. כל יתר "הלבושים" הם מדומים.
לכן, חכמת הקבלה מסבירה לך שאתה כוח, רצון, ואיך אתה יכול לכוון את עצמך ולהיות כוח פעיל ואפילו מועיל.
מכאן אתה מבין שאם אתה לא עושה כלום בשדה הכוחות, אז אתה נשאר אפס. אבל המקובלים מסבירים לך שזה לא כך. אילו היית סתם "בהמה", אתה היית נשאר אפס. אבל מכיוון שנותנים לך הזדמנויות שאתה לא מנצל אותן, אז אתה כבר לא סתם "אפס", אלא אתה מזיק. ואז חייבים "לנער" אותך כדי שתבין זאת.
אז אני וחוזר ואומר, תמחקו מדמיונכם את התמונה של העולם המדומה שלנו ותרגישו את עצמכם בעולם של שני כוחות: שלילי וחיובי, רצון לקבל ורצון להשפיע. נתנו לנו הזדמנות לעשות קשר ביניהם, והקשר הזה בין "פלוס" ל"מינוס" נקבע על ידי ההתנגדות.
ישנם סוגי התנגדות שונים: נגד פשוט, סליל, כבל, וכולי. גורמים מסוימים מייצרים שדות, וגורמים אחרים מייצרים כוחות ליניאריים. גם המערכת הרוחנית היא מגוונת ומלאה: חלק מהפעולות מתממשות על ידי "האורות המקיפים" כמו בסליל, אורות אחרים שומרים על המצב הקיים ואינם מאפשרים לכוח להתפרץ, בדומה לכבל, וישנם אורות שמפחיתים את הכוח או כאלה שלהיפך, מגבירים אותו. ובנוסף לכך, הכוחות הללו מתקשרים ביניהם בשני קווים ובהמשך בשלושה קווים.
באופן כללי, מדובר על מערכות מורכבות ביותר, שמפעילות את שני הכוחות הללו. ו"להתפלל", זאת אומרת, לממש את ההזדמנות שניתנה לי להגביר את הכוח שלי. כך אני משנה את כל המערכת, כאילו יש לי ספק כוח נוסף. למעשה אין לי ספק נוסף, אבל אני משתמש בספקים אחרים, כמו קולטי שמש שקולטים את אנרגיית השמש ומשנים אותה, מכוונים למטרה אחרת, שונה, למשל לחימום מים או ליצירת חשמל.
לכן, התפילה או הבקשה היא כוח שאני מפעיל בתוך המערכת. אני לא סתם מבקש מהבורא שאולי ייתן לי משהו. לא, אני יודע בוודאות איזה כוח אני מפעיל, כיצד בדיוק אני מפעיל אותו ומה עליי לקבל בתגובה. זאת באמת פעולה אקטיבית רוחנית.
מתוך שיעור על פי "מאמר לסיום הזוהר", 28.04.2013
ידיעות קודמות בנושא:
הפנייה הראשונה והמגע הראשון עם הבורא
צריך רק לבקש בצורה נכונה
לגדול מבקשה גחמנית עד לדרישה החוקית
