דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / התעלות מסתורית "מעל עצמנו"

התעלות מסתורית "מעל עצמנו"

שאלה: כאשר בתהליך של הלימוד האינטגרלי אנחנו עוברים לעבודה המעשית, מתברר שלאנשים לא מובן מה זה אומר "להתעלות מעל עצמם", "להתאחד". הם שואלים: "תראה לנו איך לעשות את זה. איפה אפשר לראות התנהגות כזאת?".

תשובתי: אי אפשר לראות את זה. יכול להיות שאפשר באיזו שהיא צורה לצייר משהו מופשט, כדי שיהיה למה לשאוף וכביכול לעבוד על התמונה הזאת, אך לא יותר מכך. דווקא התרגולים מייצרים בקבוצה הרגשה משותפת.

העניין הוא, שזו איזו יציאה מתוך עצמך, מתוך האינסטינקטים שלך. היציאה מתוך עצמך מצביעה על כמה דרגות.

אחת מהן, זו "כניסה" לתוך האדם שאיתו משוחחים. זהו תרגול פסיכולוגי רגיל, שרבים משתמשים בו למטרות שונות, כלומר אני מתחיל להרגיש, ללמוד את האדם האחר, מפני שמסיבות שונות זה נחוץ לי, מעניין אותי, או שאני פשוט רוצה להתעלות מעל עצמי ביחס טוב אליו, כמו שאנשים קרובים מתייחסים זה לזה.

אבל במקרה כזה, אפילו כשאני מנסה להיכנס לתוך אדם אחר, לתוך הרגשות והמחשבות שלו, אז הלב והשכל שלו, כלומר הרגשות והמחשבות, הופכים עבורי כאילו לשלי. נניח, שאני יכול לעשות את זה, להפוך להיות קרוב אליו, לסביבה המלאה הפנימית שלו, אבל, בכל מקרה, אני פשוט מחליף את "הבהמה" שלי לזרה, ואת האינסטינקטים שלי וכללי ההתנהגות לזרים. אני בזה לא עולה מעל לדרגה הבהמית המשותפת שלנו.

אנחנו צריכים לתאר לעצמנו משהו שונה לחלוטין. היציאה מתוך עצמך צריכה להיות, אבל היא לא צריכה להיות לתוך אדם אחר. כשאני מתרגל להרגיש את האחר, ההרגשות האלה צריכות להיות מכוונות, בסופו של דבר, לא כדי להרגיש את כל מה שיש באחר: את המחשבות התת הכרתיות שלו, האינסטינקטים, התגובות, לא. לא מעניין "המכשיר" שעובד בתוכו, מעניינת אותי ההשתוקקות של כל חבר למעלה מעל עצמו. אני כאילו מנסה להתחבר עם ההשתוקקויות שלהם כלפי מעלה, לדרגה הבאה, לדרגת "אדם". אני מנסה להיות יחד איתם, וכל אחד מהם מנסה לעשות את אותו הדבר עם האחרים.

באופן כזה אנחנו יוצרים מעלינו איזה איחוד: מחשבות ורצונות שמנותקים מכל התכונות הבהמיות שלנו, שבהם אנחנו רוצים להתעלות מעל לדרגה הזאת. אנחנו רוצים, שהתקשורת שלנו תהיה רק באהבה, בהבנה, מעל לחיים שלנו, מעל לעולם שלנו, כדי שההרגשה הזאת תהיה כזו שבה כל אחד מאיתנו ילך לאיבוד באיחוד החדש הזה, בצורה היחידה החדשה הזאת של הרצון היחיד והשכל היחיד.

צריך לתאר את זה לעצמנו וכל הזמן לטפח כך, שהרגשת האיחוד שלנו תופיע כלב הקבוצה, כשכל של הקבוצה, וזה יהיה עבורנו הדבר החשוב ביותר, וה"אני" של כל אחד ילך לאיבוד בתוך זה. הרצון שלי להתעלות יחזיק את כל האחרים וכל מה ששייך לכל האינסטינקטים, הרפלקסים, ההרגלים ההתחלתיים שלי, ירד למטה כדבר לא נחוץ לגמרי, שלא קיים ברגע הנוכחי, ואני בכלל לא אשתמש בזה, עד כדי כך שאתרגל בהדרגה לחיות באיחוד החדש הזה שאותו יצרתי מעל עצמי.

מתוך תוכנית מס' 18 של החינוך האינטגרלי, 29.02.2012

ידיעות קודמות בנושא:
התחדשות הפסיכולוגיה של האדם
מאינסטינקטים קדומים לדרגת "אדם"
לידה נכונה של האנושות

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/mciSG

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest