דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / התעלומה הלא פתורה של החיים

התעלומה הלא פתורה של החיים

חכמת הקבלה בוחנת את כל הבריאה כרצון לקבל, שמתחלק לארבע דרגות: דומם, צומח חי ו"מדבר".

בעיקרון, מדובר על כוח החיות שפועל בהן. בדרגת הדומם הבסיסית, הוא יוצר רק צורך הכרחי לשמור על המבנה שלו. ולכן הכול מתחיל מקוטביות פשוטה, מ"פלוס ו"מינוס", מאלקטרון ופוזיטרון, שאליהם מתווספים חלקיקים אחרים, ובזה יוצרים "גלאקסיה" שלמה בתוך האטום.

אחר כך האטומים בונים כל מיני צורות של חומר דומם: גזים, נוזלים, מוצקים, פלאזמה. ובדרגה הבאה הם מתחברים למולקולות, וברגע מסוים בחומר נוצרים חיים.

אנחנו לא מבינים כיצד זה קורה. משום שעד עכשיו החלקיקים התחברו באופן "מכאני" זה עם זה, ופתאום ביניהם מופיע משהו חדש.

מה זה חיים? פשוט "קפיצות" של אלקטרונים? לא. במה החומר האורגני החי שונה מהחומר הדומם המת ברמה הבסיסית? המדע אינו יודע את זה. אבל אנחנו רואים כוח חיות, חילוף חומרים, רבייה, כל מיני קשרים הדדיים, שיוצרים זיכרון, שמייצרים תגובות שמולידות חיבורים וייחודיות של כל מיני תאים שונים. המקורות של כל האבולוציה הזאת נשארים מוסתרים מאיתנו. אף אחד לא הצליח ליצור מדרגת הדומם, דרגת צומח או חי.

אולם למעשה, מדובר על כוח החיוּת, על הרצון שפועל בתוך החומר. והוא נובע משיתוף פעולה רוחני של "אורות" ו"כלים", זאת הסיבה מדוע הופעתו אינה מוסברת במושגים גשמיים. אנחנו מגלים וחוקרים כל מיני תופעות, אבל לא את הכוח שיוצר אותן.

באופן כזה, הרצון לקבל, זהו הכוח הבסיסי של הבריאה, ואנחנו רק יכולים להעיד על קיומו. כדאי לקבל את זה כעובדה, כדי לגלות ולהשיג אחר כך את כל השאר. כי אנחנו בסך הכול נבראים שתופסים את עצמנו באיזו מציאות, ברגע מסוים של ההתפתחות שלנו. וודאי, שאנחנו שואלים שאלות, אבל כדי למצוא עליהן תשובות צריך ללכת לתחילת הבריאה או לסופה.

האדם מהווה את החלק הקטן והמוגבל של המציאות הענקית, ואם הוא רוצה לחקור אותה, אז הוא צריך תחילה לגדול עד למימדים שלה, עד לגובה הדרוש. רק אז הוא יוכל לתפוס, לקלוט ולחקור אותה בדרך של אנליזה וסינתזה.

בכלל, החיים הם אור. אבל אנחנו מגלים אותו בתוך הרצון שמוליד בתוך התפיסה שלנו תופעות של דרגות דומם, צומח, חי ואדם. למעשה, הוא אחד, ואפילו שעל ה"מסך" של ההכרה שלנו אני רואה כל מיני דמויות שמשורטטות על ידי האור, אפילו שהן מחייבות אותי לחוות כל מיני רגשות, כל זה מתרחש בתוכי ולא במציאות. במציאות קיימים רק רצון ואור שמחייה אותו, במידה גדולה או קטנה יותר. אם במידה גדולה, אז הוא שמח, ואם במידה קטנה אז הוא בוכה. וכך אנחנו מתפתחים…

מתוך שיעור על "הקדמה לספר הזוהר", 10.04.2013

ידיעות קודמות בנושא:
כיצד נוצר יסוד החיים?
נוסחת ערכיות הרצונות
החומר הוא התגלות הרצון

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/DpyXp

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest