קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: במהלך העבודה בסדנה הייתה הרגשה שאני כמו שומר כלפי החבר. האם יש מקום למצב כזה? או שבמעגל הזה כולם שווים ולכל אחד יש את הזכות לשמור שהחבר לא יסטה מהמטרה ומהנושא של הסדנה?
תשובתי: אני צריך לתפוס את הקבוצה כמשהו מושלם לגמרי, כמערכת נצחית, אינסופית ומושלמת, שלתוכה אני נכנס כמו קטן שנכנס לתוך משהו גדול, וזה מייצב אותי.
אם אני נמצא בקבוצה ורואה או שומע מהחברים משהו לא נעים, שנדמה לי כלא טוב או לא שלם, אני צריך להבין שזה מפני שאני בעצמי כזה.
במילים אחרות, הבורא מציב אותי במצב שבו אני תופס את הכול דווקא בצורה כזאת. הוא משחק איתי, מפני ש"אין עוד מלבדו". ואילו אני צריך להצדיק את זה, ולומר שאני תופס את הכול בצורה שלילית כתוצאה מהתכונות הלא מתוקנות שלי.
אם אני נמצא בקשר עם החברים, אני לא יכול לראות בהם שום דבר שלילי, אלא רק שלמות! בכל השאר, מי שאשם הוא – או אני או הבורא!
מתוך הסדנה הראשונה בכנס בליטא, 23.03.2012
ידיעות קודמות בנושא:
קבוצה פלוס/מינוס הבורא
אל תאמין בעצמך, תאמין בחברים!
הקבוצה כמבנה והקבוצה כקשר
