דף הבית / כלכלה / כסף / התלמוד והחוב היווני

התלמוד והחוב היווני

דעתו של מריו בלכר (לשעבר מנהל ה-Central Bank of Argentina): "ניתן להסתכל על בעיית החוב היווני משתי פרספקטיבות: האחת מתמקדת בהבטחת צורה כלשהי של בנייה מאורגנת, שתמנע את קריסתו של גוש האירו, והשנייה מסתכלת על הבעיה כבעיה בעלת אופי "מוסרי" המתמקדת על טבע החוב והתוצאות של אי-התשלום שלו. שתי הפרספקטיבות לגיטימיות.

במצב הנתון, את הפיתרון לשאלת החוב היווני ניתן למצוא בתלמוד. ישנו משפט שאומר: "כופים אותו עד שיאמר רוצה אני". כך, בתהליך הגירושין (אם הגבר מסרב לשתף פעולה), בית המשפט מחייבים אותו עד שיאמר: "אני רוצה לבצע את זה מרצוני הטוב". פירוש הדבר, שאם בית המשפט מחייב את האדם למכור את רכושו, המכירה היא חוקית כיוון שנחשב שהיא נעשתה מרצונו הטוב של המוכר.

בנוגע לחוב של יוון, כל העניין תלוי במעורבות המלווים הפרטיים בערכת הסיוע. אחד הפתרונות האפשריים מציע שהמלווים הפרטיים ייקחו על עצמם חלק מעלויות החילוץ. אולם כיצד ניתן להפיל את ההפסד הפיננסי על כתפיהם של המלווים?

התשובה נמצאת בתלמוד: המלווים אינם רוצים להסכים לפיתרון כזה "מרצונם הטוב". אך, על פי ההיגיון התלמודי, ניתן להראות שישנם מנגנונים שבהם ניתן וצריך להשתמש, כדי ללחוץ על הצדדים להגיע לפיתרון הרצוי. כאן השופטים יכולים לשחק תפקיד מכריע בהשגת האיזון.

כאשר כל צד פועל מתוך האינטרס הפרטי בלבד, השופטים יכולים להשתמש באמצעי כפייה, ולהכריח את הצדדים לפעול מתוך אינטרסים משותפים. כאשר בית המשפט מכריח אדם עד שהוא נכנע ואומר "רוצה אני", הפעולות שלו נחשבות כרצוניות, מפני שבסופו של דבר, הוא החליט במודע שהוא מסכים לכך.

כדי להגיע לזה, הפיתרון צריך להיות שיתוף פעולה, שלטובתו ניתן להשתמש במאפיינים מסוימים של "יוזמת וינה": כל הצדדים צריכים להשתתף בתהליך, צריכה להיות מובטחת תמיכה הדדית מצד כל המשתתפים, המלווים צריכים להסכים מכל הלב להשתתף בתהליך, עד שיושגו המטרות שנקבעו. ואת כל "הרוכבים החופשיים" – צריכים לסלק.

מאחר ומשמעות הפיתרון הזה היא הפסד למלווים, חייב להיווצר לחץ חברתי שישכנע את כל הצדדים בכך שהם ישיגו מכך רווח כללי עליון. לפי מודל כזה, התנהגות המשקיעים יכולה להיחשב לחלוטין כפעולה מרצונם הטוב, מה שיכריח את סוכנויות דירוג האשראי להסתכל על הסיטואציה מחדש".
ידיעות קודמות בנושא:
הצלתו של האיחוד האירופי תלויה באיחוד העולם כולו
כדאי למנהיגי אירופה ʺלרדת לקרקעʺ
כדי שהיורו יינצל, המשבר צריך להתגבר

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest