דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / התלונות על הבורא

התלונות על הבורא

בעל הסולם, "מהות הדת ומטרתה": "הרי שברא את הבריות, רק כדי להיטיב להם. נמצינו למדים, שיש לו ית' "רצון להשפיע" טוב בלבד. ובשום אופן שבעולם, לא יצוייר בחוקו, איזה גרם של היזק וצער, שיהיה נמשך הימנו ית'. ועל כן גדרנו אותו ית', בשם "הטוב המוחלט".

קשה להסכים עם המילים האלה. הרי אנחנו חיים בתוך הרצון האגואיסטי שלנו, שמציב טענות גדולות למקור, לבורא, לטבע או לעוד משהו. העולם שבו אני מרגיש את עצמי, מזמין בתוכי הרבה תלונות. אינני מסכים פנימית לכך שכל בני האדם אינם מצייתים למרותי. אינני מסכים לכך שתענוג מושלם ואינסופי אינו ממלא אותי בכל רגע. הבעיות רודפות אותי כל הזמן, אז איך אני יכול להכיר בכך שמי שמנהל את העולם הוא טוב ומיטיב?

אם הייתי בורא את העולם בעצמי, הייתי עושה אותו אחרת לגמרי: כל מה שהיה בתוכו היה משרת את טובתי. ואילו בעולם הזה – להיפך, כל אחד מוצא לנכון להתלונן על מה שנברא.

אז על איזה בסיס אנחנו יכולים בכל זאת לדבר על הבורא כעל הטוב המוחלט? – על בסיס זה שהוא הראשון והקדמון.

הרצון לקבל נוצר ומתעורר על ידי השפע, ההשפעה. והשפע עצמו, ההשפעה עצמה, אינה זקוקה לגורם מקדים כלשהו. ולכן את המושג "ראשון" ניתן לאפיין רק במילה אחת: שלמות. במילים אחרות, ל"ראשון" לכולם לא יכול להיות חיסרון, במה שלא יהיה.

השלמות מולידה רק חיסרון אחד: להרחיב את השלמות. גם כאן יש לנו בעיה גדולה: מאיפה מגיע לבורא רצון כזה? האם באמת חסר לו משהו? – כן, חסרה לו ההשפעה, הנתינה.

האם אפשר לראות זאת כחיסרון במשהו? – אנחנו, לצערנו, איננו מסוגלים עכשיו לתפוס את המושגים הללו. הם יתקבלו אצלנו כחסרי הוכחה, מתוך חוסר ההרגשה, חוסר ההבנה וחוסר ההסכמה שלנו. ואין כאן מה לעשות, כי הרי עד לכניסה לעולם הרוחני לא נדע כיצד לבדוק ולמדוד אותם, שלא לדבר על להרגיש אותם. זה תמיד יהיה "צולע": אנחנו יכולים להסכים עם זה במידה מסוימת, אבל לגמרי – לא.

איננו מסוגלים להבין שהבורא הוא הטוב המוחלט. ואי אפשר להגיע לכך ללא השפעת הסביבה, שיכולה לספק לנו את כל הדרוש, כולל גם את זה.

לכן, אם בסופו של דבר אנחנו תופסים את המקור שלנו כטוב המוחלט, אנחנו צריכים לראות שכל הבעיות והפגמים נמצאים בנו. למסקנה הזאת אנחנו עוד צריכים להגיע, ואז, בהמשך, תתעורר שאלה נוספת: האם כולנו מקולקלים? או שכל הפגמים טמונים בתוכי, בעוד כל האחרים נמצאים בשלמות, בדומה לבורא?

הבדיקה שלי נעשית יותר ויותר מבוררת. כשאני מודה שרק אני הוא זה שלוקה בחוסר שלמות, אני מתחיל לברר: היכן בדיוק אינני שלם? באילו רצונות? באילו יחסים? רק ביחס לעולם? או גם ביחס לעצמי? לקבוצה? לבורא? וכך אני מתקדם ומעמיק יותר ויותר, והבדיקה שלי תמיד מגלה את חוסר השלמות בהשוואה למושלם.

החלוקה הגדולה ביותר היא, שהבורא הוא מושלם ואנחנו לא. בשלב השני אני מותח את הגבול ביני לבין המציאות המושלמת. ולאחר מכן אני עורך את הבדיקה הפנימית הבאה, לפי מידת התגלות הכלים.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "מהות הדת ומטרתה", 27.11.2011

ידיעות קודמות בנושא:
כולנו מאמינים במשהו
להצדיק את הבורא על פי העובדות
הרע הוא חוסר היכולת שלנו להרגיש את הטוב

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest