דף הבית / חינוך, ילדים / התכונות הייחודיות של החברה העתידית

התכונות הייחודיות של החברה העתידית

שאלה: אתה ציינת שאנחנו צריכים לצייר בדמיון שלנו חיים נוחים ומשגשגים שאותם אנחנו מאחלים לילדים שלנו, כמו חלום ורוד, מצב רחוק ככל האפשר מהמציאות שלנו, אפילו אוטופי?

תשובה: הורדתי בהסבר שלי הרבה פרטים, ורק אמרתי שצריך לדמיין לעצמך מצב כזה. אבל אנחנו עדיין לא דיברנו מה אופייני לחיים ה"אוטופיים" האלה.

זוהי חברה שכולם חיים בה באותה רמה של שגשוג, כל אדם מקבל את כל ההכרחי לקיום חיים נורמליים, דואג לאחרים ומקבל הזדמנות להשתתף בצורה מלאה בחיי החברה.

יחד עם זאת, אנחנו נוכל למלא את כל התשוקות האנושיות. הרי לא סתם יש לנו תכונות כאלה, כמו תחרותיות, קנאה, התלהבות, תהילה ושליטה. האגו נשאר כמו שהיה, אבל אנחנו מוצאים לו מימוש חדש לתועלת האנושות.

דווקא עם התכונות שלנו אנחנו נצטרך לעבוד בצורה חדשה ומאוד מעניינת. איך נוכל להשתמש בקנאה, בתשוקה, בתהילה, בשליטה, בידע הרב, בערמומיות, כדי להביא תועלת ולא נזק? אלה משימות מעניינות, שיכולות להפוך לעיסוק מרתק עבור כל אדם.

אף אחד לא אומר שאנחנו צריכים רק להישאר באותה רמת החיים, שבה לכל אחד יש אספקה במזון, הולדה, משפחה, ביטחון, בריאות, השכלה. אנחנו נוכל לעלות לרמת חיים בכל העולם יותר ויותר גבוהה, אך באיזון עם הטבע. ואז תיפסקנה המכות מצד הטבע, ואנחנו נוכל להבטיח לעצמנו שפע מלא.

אף אחד לא חושב שאנחנו צריכים להגביל את עצמנו ולחיות רק את חיי הגוף הפיזי, ולהסתפק רק בהכרחיות מינימלית. רק עכשיו יש לנו מטרה קרובה כזאת, לעלות את כולם מעל קו העוני.

יהיה מעניין לבנות מודל של בית משפט חדש, שבו דנים את ההתנהגות של האדם: האם הוא פועל בצורה נכונה או לא, מהן המחשבות שלו, הרצונות והפעולות, ואיך הוא צריך לחיות. במילים אחרות, זה אותו החלק של הסביבה שבה האדם מתחנך, רק שהוא מיועד למקרים מיוחדים שבהם אנחנו דנים על מקרים יוצאים מהכלל, ועכשיו ניצור בסביבה שלנו מודלים של דיונים כאלה.

לפי תגובת הסביבה על התנהגותו, לאדם יהיה ברור האם הוא מתנהג בצורה נכונה או לא, האם הסביבה תומכת בו או שלא מסכימה איתו. משום שחייב להיות כיוון אחד – האם הכוונות שלו הן לטובת הסביבה, אז מעניקים כבוד לו ולילדים שלו, בצורות שונות, כאות הוקרה וכולי.

ואם הוא מתנהג בצורה לא טובה, אז הלחץ של החברה משפיע עליו בצורה כזאת, כדי שהוא ישנה את היחס שלו ולאחר מכן ירגיש בנוח. אבל זה נעשה לא בדרך לחץ או ששמים את האדם בבית כלא, אלא רק באמצעות ביטוי של אי שביעות רצון של החברים, הקרובים, האשמה על ידי החברה.

כמו כן, חייבים לברר למה זקוקים בני האדם בשביל הרגשת חיים מלאים. צריך להיות שרות כזה דרך קשר במחשב, שאוספים את הדרישות של כל אחד בהתאם לאופי שלו וההרגלים, ובצורה כזאת כל הצרכים של בני האדם יהיו מסופקים. כל אדם יוכל לקבל את "סל הצריכה" משלו, הוא לא יצטרך לדאוג על ההכרחיות שלו, על כך החברה תדאג.

בכל המערכת הזאת יש הרבה גורמים שנצטרך לקחת בחשבון בניהול החברה. האם ימשיכו את קיומן המערכות שכבר קיימות, או שנצטרך להקים מערכות חדשות שנמצאות כל הזמן תחת ההשפעה של אותה הסביבה והשליטה החברתית? כל אלה דברים מאוד מעניינים. אבל בכל מקרה אנחנו נצטרך ללמוד, להשתכלל כמה שאפשר בעצמנו ולשכלל את הסביבה שלנו. זה הכי בסיסי.

בצורה כזאת, אנחנו בונים את הסביבה שלנו ובעזרתה את עצמנו. והסביבה כל פעם צריכה להיות יותר יצירתית ומתקדמת ממני, ואז היא תשפיע עליי, ובצורה כזאת אני אשיג מצבים יותר מתקדמים.

אני כל הזמן אחשוב על איך אמור להיות המחנך שלי שיכול עכשיו בצורה נכונה וטובה לחנך אותי? איזו דמות הוא צריך להיות כדי שאוכל ללמוד ממנו כיצד להתנהג נכון? איך הדמות הזאת תשפיע עליי? איך לבנות אותו בצורה כזאת, שאוכל כל הזמן לראות אותו מולי, מבלי לאבד קשר איתו, ושהוא יבנה אותי כאישיות.

למעשה, זה אני בעצמי בדרגה יותר גבוהה, מכיוון שכך אני מתאר לעצמי משהו גבוה. ואז אני משתוקק להיות גם כזה, להיות דומה לפי התכונות לדמות הזאת שבניתי לעצמי.

"דומה", זה אומר השתוות הצורה, לפי האמור: "מה הוא רחום, אף אתה רחום", זאת אומרת, כמה שהוא מלא רחמים, השתתפות, אהבה אליי כמו מחנך כלפי חונך, אותה ההרגשה ההדדית הייתי רוצה להרגיש כלפיו. וזה נקרא "השתוות הצורה".

הצורה הזאת היא למעשה המכלול של אותן התכונות שאותן אני מדמיין לעצמי, כמו אידיאל, אך לא מתחום הפנטזיה, אלא קצת יותר טובות משלי.

אני בודק במה אני רואה את הביטוי של התכונות הרעות שלי, זאת אומרת, כמה נפתחה לי "הכרת הרע", ואני רוצה לתקן את אותה השכבה, אותו החתך, שנפתח בי עכשיו. ואז אני רואה את החתך הזה בצורה הפוכה בתוך הסביבה שלי או בדמות של המחנך. והדמות של המחנך והסביבה זה אותו הדבר.

שאלה: יוצא, שהצעד הראשון זה בדיקה של היחס שלי כלפי האחרים: לתועלתם או לרעתם? מה אנחנו עושים הלאה, מה הצעד הבא?

תשובה: תבדוק איך היית רוצה לראות את עצמך, אם היית מתקן את היחס שלך כלפי האחרים. במילים אחרות, אתה מדמיין את עצמך ברמה פלוס אחד, בשלב יותר מתקדם של ביחס שלך לתועלת הזולת והסביבה. זה נקרא "דמות המחנך" או "דמות הסביבה" (החברה). בדיוק בצורה כזאת אתה בוחר בסביבה יותר טובה.

ועכשיו תתחיל להתפעל בתכונות האלה ותשתוקק לרכוש את אותם העקרונות והערכים.

שאלה: איך?

תשובה: תדמיין לעצמך כל פעם תכונות יותר טובות.

הערה: אבל אז אני מדמיין את מה שלא קיים בי. הרי אם הם היו קיימים בי, אז לא הייתי צריך לדמיין אותם.

תשובה: תשתדל כל פעם לשאוף לזה.

שאלה: איך?

תשובה: כאשר אתה מדמיין לעצמך תכונות יותר טובות ממה שקיימות בך, זה אומר שאתה מוכן להתקדם, רק שאתה לא יודע איך. תבקש מהסביבה שהיא תבייש או תשבח אותך. ואם אתה נמצא בסביבה הכי טובה, היא תיתן לך ביטחון בזה שאתה יכול להשיג את אותן התכונות שאותן אתה מדמיין עכשיו.

הרי, איך הצלחת להרגיש את עצמך כרע? בזכות זה שאתה נמצא בסביבה מסוימת.

אני נמצא במעגל מסוים עם אנשים. המעגל הזה נקרא "חינוך אינטגרלי". אני מרגיש ומגלה בתוך המעגל הזה אנשים, את כל החסרונות, וגם מרגיש מה אני צריך לתקן בי. זה אומר, שאני נמצא ב"הכרת הרע" שלי כלפי הסביבה. ואז היא, באמצעות היחס שלה, מראה לי את המדרגה הבאה שלי כאילו שאם לא הרע הזה שעכשיו גיליתי בתוכי, הייתי מתחבר עם האנשים האלה באותו קשר הדוק ופנימי, בהשתוות הצורה המלאה.

שאלה: אז אני צריך לדמיין את התכונות המתוקנות שלי בעצמי או שהסביבה מראה לי אותם?

תשובה: זה אותו הדבר, אחרת איך אתה מדמיין לעצמך מהיכן תגיע "הכרת הרע"? בזכות זה שאתה נמצא בסביבה, הרי דרושה איזושהי מערכת התייחסות.

זאת אומרת, אתה כבר הבנת שאתה מתייחס אליהם בצורה לא נכונה, ברע. מה זה התייחסות נכונה? זו כזאת התייחסות כלפי הסביבה, כשאתה מרגיש אותם כל כך קרובים אליך, שאתה מוכן לחיבור פנימי. אני לא מדבר על חיבוק פיזי, אלא על השתוות הצורה.

הערה: אז הייתי מתייחס אליהם טוב, ולא כמו עכשיו.

תשובה: אותו הדבר כמו שהם מתייחסים אליך טוב. הרי אתה משווה את היחס שלהם עם שלך ומבין עד כמה שאתה רע.

הערה: שם לא כולם מתייחסים אליי טוב, זה עדיין לא "גן עדן".

תשובה: הכול תלוי איך שאתה רואה את הרע, וזה נקרא "הכרת הרע". "הכרת הרע" שלך מתרחשת ביחס אליהם. צריך להיות מדד שעל פיו צריך להתכוונן.

שאלה: האם זה אומר, שהיחס כלפיי של חלק מהאנשים במקרים מסוימים משרת לי בתור מדד. זה בשבילי מדד של הטוב?

תשובה: כן, וזה המדד האישי שלך. במילים אחרות, אתה קובע את היחס הטוב של הסביבה כלפיך, אותו הדבר כנגדו, את היחס הרע שלך כלפיו. ואז ההבדל בין היחס של הסביבה כלפיך והיחס שלך כלפיה זה הכרת הרע.

אתה לא מרגיש טוב בגלל זה. במידת ההשפעה שלהם עליך אתה מרגיש בכמה אתה יותר גרוע מהם. הם מגיבים כלפיך בצורה חיובית, נותנים לך ציון חיובי. החברה מתייחסת אליך בצורה טובה, והיא אומרת שהיחס הטוב שלה כלפיך, זה הציון הכי גבוה, זה הטוב. ויש לזה ערך יותר גבוה בהשוואה עם היחס שלך כלפי הסביבה. זאת אומרת, אתה נמצא במדרגה יותר נמוכה ובגלל זה מרגיש את הפגם של האגו שלך. זה דוחף אותך להשיג השתוות הצורה עם הסביבה.

יוצא, שמצד אחד אתה מרגיש פגם באגו, ומצד שני, אין לך ברירה, דוחפים אותך להתקרב לתכונות של האנשים האלה, להיות דומה להם. והסביבה משפיעה עליך באמצעות דוגמאות כאלה, ואתה בלית ברירה מתחיל יותר ויותר להיות דומה לה. בדיוק כמו שילדים לומדים לפי הדוגמה של המחנכת שלהם.

לדוגמה, עכשיו הנכד שלי הולך לגן ילדים שבו עובד מחנך, שהוא תלמיד שלי. עכשיו כשאני מדבר עם הנכד שלי, אני רואה בו את כל תכונות האופי של המחנך שלו. בשביל להבין את האדם, לא צריך יותר מזה. ואז, כשפגשתי את התלמיד הזה, אמרתי לו שלא ידעתי שיש לו אופי כזה. הוא ודאי הופתע: מאיפה זה ידוע לי? ועניתי לו שאני רואה את קווי האופי האלה אצל הנכד שלי. כך הסביבה מחנכת את האדם.

אולם האדם גם צריך להפעיל את הכוחות שלו כדי להיות יותר קשור עם הסביבה. אבל זה לא רק הכוחות שלו. כולנו יחד צריכים להשפיע על כל אדם, כדי שהקשר שלו עם האחרים יהיה הדוק יותר, כדי שהוא יבוא לעתים קרובות. יוצא, שבכוחות הקשר הטבעי יתרחשו שינויים בכל אחד מאיתנו.

הכי חשוב, כל הזמן לבדוק את הכיוון הפנימי המשותף בחברה, כדי שהוא כל הזמן יהיה מכוון לאיחוד, לשותפות, להדדיות ולאהבה. ואז, אם אדם רוצה או לא, הוא ישתנה.

ברור שאף אחד מאיתנו לא רוצה להשתנות, אנחנו מכירים את טבע האדם. וכל אחד מאיתנו יודע, אך בלית ברירה הוא נכנס למערכת שמשנה אותו (כנגד הרצון הראשוני של הטבע האגואיסטי שלו).

אבל היא לא שוברת אותו, אלא רק מחליפה בו את השימוש של האגו שלו, כדי שהוא יהיה בכוונה למען הזולת, הסביבה וכל האנושות. ואז כל אחד, מי שעובר דרך המערכת הזאת, משתנה, ובצורה כזאת בונה עולם חדש.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מספר 8, 05.01.2012

ידיעות קודמות בנושא:
מכינים אנשי מקצוע בטבע האדם
על פרשת דרכים…
בואו נבנה את זה בעצמינו

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/mY1oU

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest